האיש מאחורי הבגד
׳לחיות לפי מידה׳ הוא מסכם את החלום שלו בסוף המפגש המרגש והמפתיע ואני תוהה ביני לבין עצמי אם הוא שם לב לתרתיי משמע שבמשפט. ששון
העיר תל אביב – יפו!
"כל אדם צריך שיהיו לו שורשים וכנפיים: שורשים שמחברים אותו למקום וכנפיים לחופש ויצירה"
זהו מוטו חיי, וזה בדיוק מה שמיוחד בסיורים שלי בתל אביב יפו כי גם היא כזו: עיר שיש בה שורשים וכנפיים, עיר עם ערכים של רוח וחומר. עבורי רוח וחומר אינם מושגים מקבילים כי אם נכרכים אחד בשני: הרוח שבחומר והחומר שברוח שילוב שמרתק אותי. כל פינה: חנות, מוזיאון, גלריה, דוכן הם חלון ראוה למוזה שהעיר משמשת לאנשיה ועבורי מסע מרתק.
הסיורים הללו הם גם הזדמנות נהדרת "לעורר אהבה וכבוד וחיבה ל 'תוצרת הארץ'.
ברבים מהסיורים שלי אני נותנת מקום של כבוד לאנשים של העיר שחיים ויוצרים בתוכה, פעמים זו רק נקודה בסיור ופעמים הסיור כולו סביב יצירה, סגנון ואופנה, השורשים הם חלק בלתי נפרד מכל זה.
׳לחיות לפי מידה׳ הוא מסכם את החלום שלו בסוף המפגש המרגש והמפתיע ואני תוהה ביני לבין עצמי אם הוא שם לב לתרתיי משמע שבמשפט. ששון
היא דפדפה בעיתון בידיה הקטנות כשלפתע מודעה צדה את עיניה. ניגשה לשולחן שלפה את זוג המספריים שהיו בדיוק לפי מידת ידה וגזרה את המודעה בדייקנות.
רקמה אנושית אותו יום, כמידי יום חלפתי על פני רחוב יפת מקצה לקצה. במעלה הרחוב הבחנתי במשקוף כחול לא מוכר. פתחתי את הדלת בסקרנות… מעבר
כמה עובדות עלי, על חיבורים, מתנות וחיבה לתוצרת הארץ אומרים ששונא מתנות יחיה אבל מה עם זה שאוהב לתת מתנות? מאז שאני זוכרת עצמי אהבתי
על פתח ביתה של עדן Eden Hevroni חלפתי פעמים רבות 'בדרך הבייגלה' הקבועה שלי ולא סתם הוא עורר בי סקרנות: את קיר הבנין הצמוד למאפיה
הפינה הורודה, כך קראתי לה כשעוד ישבה ברחוב הצורפים ביפו העתיקה. משהו בצבעוניות של הכניסה עם דלת ברזל ורודה ושניי מיכליי חמוצים שהפכו עציצים מגנט
אם סבונים עוד משגעים אותך בריח… יש משהו בריח הדרים שממריץ את החושים וכשזה מגיע בתוספת הצבעים השמחים של כתום – צהוב זה כבר שיכרון
אתא הוא סיפור על חלוציות, יזמות, ועקשנות. אתא הוא סיפור שמתחיל צפונית לחיפה אבל כמו הרבה סיפורים החוט המקשר מגיע עד תל אביב. אריך מולר
30 שקל יפו תל אביב היא עמדה על הבמה עם חיוך תמים לבושה באוברול מנומר: "30 שקל יפו תל אביב, קריית שמונה" ענתה לשאלתה של