סיור בנווה צדק

אומרים שפירנצה רומנטית, ניו יורק שוקקת, פריס ציורית, לונדון תרבותית, אבל את הכל נוכל למצוא בסמטאות הקסומות של שכונת נווה צדק
אהבה מעבר לפינה

טיול בנווה צדק

נווה צדק הינה השכונה היהודית העצמאית הראשונה שנבנתה במרחב החולות של יפו. השנה 1887. אני מזמינה אתכם לשוטט עמי בסמטאות הציוריות של השכונה עם סיפורי  ושירי האהבה שהרטיטו את החולות. כך נגלה מהו סיפור האהבה הראשון שנכתב כאן, מי התחתנה בניגוד לנדר שנדרה, מי נתן את ליבו לאהבה שאינה אישה ומי נאלץ לוותר על אהבת אישה תחת אהבת השירה?  מה שבטוח עד סוף הסיור נגלה ש "בכל זאת יש בה משהו!"

תוכן עניינים

לאחר הסיור אתם מוזמנים ללכת לאיבוד בסמטאות בהן לא טיילנו, לבקר בחנויות, לטעום מהגלידה המשובחת שבמרכז השכונה, אולי אפילו למצוא ספסל ולשיר את שיר האהבה התל אביבי אותו כתב נתן אלתרמן בהשראת אחד הסרטים שראה במוסד התרבותי שנבנה לימים בקצה השכונה, ראינוע עדן: "רינה אני אוהב את השמים/ רינה אני אוהב את הספסל"

תוך כדי שאתם צועדים כאן בשכונה זכרו את דבריו של יוסף אליהו שלוש, הבן: " הפעולות שעשינו יראו אולי קטנות אבל בזה אני מאמין שמהפעולות הקטנות האלו נעשים ויצמחו מהן דברים גדולים".

נווה צדק היסטוריה

רגע לפני שמתחילים לסייר בנווה צדק כדאי לתת רגע מקום לדמיון, שכן מראה נוף המקום שונה מאוד מאותם ימים בהם צצו בתיה של השכונה היהודית נווה צדק, לפני כ 150 שנים: יפו עיר מוקפת חומה  שעד זמן לא רב לפני כן היו ננעלים שעריה עם שקיעת החמה, פרדסים, נוף של חולות, עצי שקמה ודקלים נטועים בתוכם וגם באסה אחת- ביצה גדולה, היום אצטדיון בלומפילד.

בעקבות תהליכים שונים שעברו על אירופה  והמזרח בכלל ועל ארץ ישראל ויפו כעיר נמל בפרט החלה יפו לפרוץ חומותיה ומסביבה החלו להיבנות   סכנאות: שכונות ליהודים, נוצרים ומוסלמים. מגרש החניה "התחנה" והטיילת היפה שבצד הים היו בעברן שכונות שכאלו.

השנה 1887. שכונת נווה צדק הינה השכונה היהודית  הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות והיא כונתה 'פריז הקטנה' שכן  המראה  שלה היה חדשני: בתיה דבוקים, סמטאותיה ישרות, וכמה מבתיה הדורים,  ביניהם  בית משפחת שלוש ובית רוקח שכיפת נחושת התנשאה בגובהו.  ועוד כמה חידושים מסעירים היו בחצרות הבתים: בית כבוד ובית תבשיל שנבנו לשימושה הפרטי של כל משפחה.

נווה צדק בשבת

סיור בשכונת נווה צדק נהדר גם בשבת. בבוקר נדמה שהשכונה עוד שקועה בתרדמה ולקראת הצהריים מתמלאת אנשים  המגיעים לגלות את  השכונה הציורית 'החוץ לארץ שבארץ'.

אבל אני אגלה לכם סוד: בעוד מגרש המשחקים והמדשאה שבכניסה לשכונה, לצד מגרש החניה והרחוב המרכזי, רחוב שבזי עמוסים באנשים, אני ממליצה לכם לחמוק לסמטאות הצדדיות והקסומות. ללכת ולהתבונן, שכן תוך כדי טיול ישן וחדש מתחלפים ללא הפסק, אפשר לגלות תבליטים וקישוטים שונים שמעטרים את הבניינים, פה ושם כניסות מסוגננות, מרצפות מצוירות ושלטים: "נא לשמור על השקט".

השקט כאן בשבת הוא אחר שכן  מערבלי הבטון המסתובבים כאן ללא הרף  באמצע שבוע, ברעש מחריש אוזניים, מחדשים ומשנים את פני השכונה ללא הפסקה,  אפילו הם נחים בשבת.

*נווה צדק פתוח בשבת - סיור מומלץ גם בשבת

מקומות בשכונת נווה צדק

התחנה

בספטמבר 1882 נשמע לראשונה קול צפירת הקטר בחולות יפו. זו היתה הרכבת הראשונה והיא חיברה בין יפו לירושלים. הדרך שנמשכה 4 שעות היתה חידוש מרענן, אם כי יקר לעומת האפשרויות האחרות.

בצמוד לרכבת נבנה בית חרושת לייצור מרצפות מצויירות ואלמנטים מבטון של הטמפלר הוגו וילנד. היום מבני התחנה ובית החרושת הם מתחם בילויים שעבר שימור מוקפד ומרתק לשמוע את סיפורם. מצידה המזרחי של התחנה ניתן להתחבר לפארק המסילה החדש.

מתחם התחנה

פארק המסילה

פארק חדש שנחנך ב 2021 על תוואי הרכבת הישנה מיפו לירושלים. לאורך הפארק בתי קפה, ציורי גרפיטי, מסילת רכבת משולבת בשביל, ומכל עבר ניתן להבחין בסגנונות הבניה השונים שבנו את המקום לאורך השנים. אם תתבוננו היטב תגלו את הפתחים דרכם עוד רגע נעלה ונרד אל תחנת הרכבת הקלה.

שערי תורה

מתחם שערי תורה שבשכונת נווה שלום, אחותה הצעירה במעט של נווה צדק החל כמקום לתלמוד תורה והמשכו מקום בו רכשו לומדי התורה את מקצועות העבודה והמלאכה על פי תורתו של הרב קוק שישב כאן בראש הקהילה. נחום גוטמן מתאר כיצד היה נוהג הסופר יוסף חיים ברנר, שנרתע ממגע ישיר עם הרב, להשקיע את נעליו בעקבות החול שהותיר אחריו הרב , אולי משהו מחוכמתו יידבוק גם בו.

שער הכניסה למתחם שערי תורה בנווה שלום, נווה צדק

מרכז סוזאן דלל

הגענו אל קריית החינוך של השכונה: מצד אחד בית הספר לבנים , אליאנס, היון משמש כתיאטרון ומצידו השני בית הספר לבנות המשמש את להקות המחול. כאן אף עמד סמינר לווינסקי הראשון. שמו החדש של המתחם- סוזאן דלאל כהנצחה לבת המשפחה שנפטרה בנסיבות טראגיות והמשפחה תרמה כסף לשיקום המתחם.

ברחבה המפרידה בין 2 המבנים ניתן להבחין בדקלים ועצי הפרדס המבקשים לשחזר את נוף המקום בעבר עם תעלות ההשקיה של הפרדסים.  כדאי לעצור ליד קיר התמונות אותו יצר דוד טרטקובר. בראשונה אנו רואים את נופה של יפו , בשניה צמיחתה של נווה צדק ואחוזת בית כשגם כאו וגם שם מוסדות החינוך מהווים את העיקר. בתמונה השלישית אנו רואים את תמונותיהם של אנשי הרוח שהתגוררו בשכונה.

סיור מודרך בנווה צדק

בית שלוש

הבית המכונה בפי רבים 'הבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו' אינו באמת הראשון אך הפך לסמל שכן אהרון שלוש היה האיש שרכש את אדמות השכונה ובכך שם את היסודות לשכונה העברית הנפרדת הראשונה. לצד הבית המפואר נותר בית הכנסת שבנה שלוש ואקליפטוס מתוך שניים אותם נטע בחצר ביתו. מבית החרושת למרצפות אותו בנו בניו בצד הבית, לא נותר דבר. אהרון שלוש שהגיע לארץ כילד בן 7 הותיר אחריו שושלת ענפה וסיפורים רבים עמה.

גשר שלוש

אנחנו עומדים על הגשר המכונה גשר שלוש. עם קצת דמיון,  ניתן לשמוע את קול שקשוק הרכבת נוסעת ממש כאן מתחתנו.

 סיפורים רבים, שונים ודומים נקשרו בגשר הקטנטן שנבנה מעל מסילת הברזל שחיברה בין יפו לירושלים, אך כולן נקשרו בדמותו של אהרון שלוש, האיש שרכש את האדמה עליה נבנתה השכונה ונחשב על כן לחלוץ ההתיישבות היהודית העצמאית מחוץ ליפו.

שלוש שנודע כסוחר ועסקן מכובד, בעל ממון רב, היה יוצא מידי בוקר מביתו שבשכונה לעסקיו ביפו.

יום אחד, כך מספרת האגדה, נתקלה סוסתו במסילת הברזל, מעדה ונפלה ואדון שלוש עמה. מחשש לתביעות ועל מנת לפצותו, נבנה לכבודו השלטון המקומי את הגשר.

אגדה נחמדה, אך אם להיות מעשיים יותר, הרי ששלוש היה אחד מסוכני החברה הפריסאית לעבודות ציבוריות ולבנין ירושלים, אותה חברה שהפעילה את הרכבת וכפי שהעיד בנו, יוסף אליהו: 

"לאות הוקרה בעד עבודת אבי, קיבל לפי דרישתו, לבנות את הגשר על התעלה שמשמש מקום לתנועה בין יפו לנווה צדק."

מהגשר ניתן להבחין בבתים בעלי גגות רעפים, בתיה של השכונה הטמפלרית שניצבה כאן, הממוקמים על הדרך ההיסטורית, דרך יפו- תל אביב.

 בין הבתים הנמוכים מזדקר מגדל נווה צדק, שעם בנייתו נראה כנטע זר בנוף הסביבה, אך היום הוא אחד משרשרת מגדלים המוקמים מסביב לשכונה ומכונים בפי תושביה "טבעת החנק".

בית אבולעפיה

כאן היה ביתם של רבקה ושלמה אבולעפיה שנמנו עם מיסדיי אחוזת בית. בחדר הקטן והגזוזטרה שלפניו הפונה לרחוב התגורר תקופה קצרה הסופר, זוכה פרס נובל לספרות ש"י עגנון. 

בספרו תמול שלום מתאר עגנון את חדרו מפי אחד מגיבורי ספרו, חמדת:

"אבל חדרו של חמדת חדר ובאמת הוא נאה. עומד הוא לו לעצמו, ויש לו חמישה חלונות. בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחר רואים את המדבר שעליו נבנתה תל-אביב, וחלון אחר פונה כלפי נווה-צדק. על כן חביב חדרו של חמדת על חמדת. בייחוד חביבה עליו גזוזטרא קטנה זו שלפני החדר, שצופה לתוך הבקעה שהרכבת עוברת שם…"

מוזיאון נחום גוטמן

הבניין המכונה 'בית הסופרים' משמש כמוזיאון נחום גוטמן. הבית בו גדל, עד המעבר לשכונה החדשה, אחוזת בית נמצא 2 רחובות מכאן. כדאי ומומלץ להיכנס ולהכיר את יצירתו של גוטמן שהגיש לנו את תל אביב בעיניים אוהבות ותמימות של ילד.

בית רוקח - מבית היסטורי לחדר בריחה היסטרי

בקצה שכונת נווה צדק, ניצב ביתו של שמעון רוקח, האיש מיוזמי הקמת אגודת עזרת אחים והקמת שכונת נווה צדק. שמעון רוקח, כונה הש"ר כינוי שנגזר מראשי תיבות שמו. כך תיאר אותו הסופר משה סמילנסקי  " מי שלא ראה את שמעון רוקח בימיו עלומיו, כשהוא לבוש עבייה לבנה וכפייה של משי לבן … לא ראה מימיו יהודי שייך ויהודי נסיך…"

הבית היווה מרכז למפגשים  של פעילי השכונה בהם דנו ברעיונות עתידיים: תעשיה , מסחר, פרדסנות וקליטת עלייה. לימים אחד מבניו, ישראל רוקח היה ראש עירית תל אביב. עם מותו של שמעון רוקח נתרם ביתו לשמש את העיר כמוסד ציבורי אך הלך ונזנח. נכדתו האמנית לאה מג'רו מינץ שיפצה את הבית והפכה אותו למוזיאון המספר את סיפור הבית והשכונה כשפסליה המיוחדים מעטרים את חצר הבית.

אך בזאת לא תם גלגולו של הבית, שהפך בימים אלו על  כל חדריו,  לחדר בריחה. האם תצליחו לפתור את התעלומה?

קוד קופון למימוש LOVETLV

להמשך קריאה >

יום כיף בנווה צדק

קפה טוב, שכונה ציורית, סיפורי אהבה וגלריות לאמנות הם מתכון נפלא ליום כיף בנווה צדק. מתאים כימי כיף וגיבוש לעובדים, למשפחות או קבוצת חברים שרוצים לחגוג אחרת, סיור נשים, גמלאים, מתאים לכל אחד!

תמצית סיפורי המקום  מוגשת לכם באהבה אך אין כמו סיור מודרך בו מתעוררות הדמויות לחיים.

מגרש חניה מומלץ – חניון התחנה בתשלום יומי

שירותים במתחם התחנה

סיור עצמאי בנווה צדק

תוך כדי שיטוט בסמטאות, מומלץ ללכת ברחובה הראשי של השכונה, רחוב שבזי וליהנות ממגוון הגלריות, החנויות ובתי הקפה. וגם "ללכת לאיבוד" בסמטאות בצדדיות. תוך כדי תוכלו להבחין בגרפיטי.

נתבונן קצת על הבתים והאדריכלות המיוחדת שבהם

חפשו את "האנשים הקטנים"

תוכן עניינים

נעים להכיר

אני מיכל, מורת דרך מוסמכת חיה ונושמת ללא הפסקה את העיר. ביום יום אני לוקחת איתי אנשים לצעוד עם דופק העיר, לגלות אותה לחוות ולהתרגש. בסיורים אנחנו מטיילים בין פינות מוכרות לפינות חבויות, בין מציאות לבין חלום, בין הנאה לבין ערך, כל פינה והסיפור שלה כל סיור והחן שלו. מורת דרך מוסמכת רק (כבר) למעלה מ – 30 שנים, בוגרת תואר ראשון ושני בלימודי ארץ ישראל, אבל לא מפסיקה ללמוד אותה לרגע: את עברה של העיר מספרים ארכיונים וסיפורים אישיים, אך גם את ההתרחשות העכשווית ומגמות ההתפתחות בה. זו העיר שבה אני חיה, עובדת ומבלה.

המשך קריאה >>

מה מיוחד בסיורים שלי

כל סיור בעיר הוא חוויה אחרת. יש כאלו שידע עבורם הוא חוויה ויש את אלו שמעדיפים חוויה חושית. יש כאלו שאוהבים סיור בקבוצה גדולה ויש שאוהבים בחבורה קטנה. המומחיות שלי היא להתאים לכם את הסיור המדויק בשבילכם. לאופי הקבוצה, לעונת השנה ואפילו לתקציב. כל אחד מהסיורים יכול להיות מעמיק יותר או חושי יותר. אנחנו נשוחח ונקבע את הסיור הנכון עבורכם. הסיורים מתאימים כגיבוש למקומות עבודה, משפחה או חברים, קבוצות גימלאים, קתדרות לימודיות וחוגי מטיילים, טיולים שבשגרה וטיולים לאירועים מיוחדים: מסיבת רווקות, פרישה ממקום עבודה, ימי הולדת, אזכרות ואירועים נוספים.

התקשרו ישירות
השאירו פרטים ונסייר בהקדם

סיפורים והמלצות בנווה צדק

מפת נווה צדק

המלצות על סיור נווה צדק

לו ידעו ש"י עגנון, ברנר, הרצל, שלוש, רוקח (ושלא יעלב לי אף אחד שלא הזכרתי) כיצד את מביאה את סיפורם ומחייה את רוחם, היו חוזרים לנהל לנו את העיר העברית הראשונה, בחזיונות והזיות, בשמחה ובאהבה (בהמון אהבה).

טיילנו איתך ברחובות יפו ונווה צדק, והיה לנו יום נהדר. היית מעניינת, מצחיקה, מרגשת, את יודעת המון, ויודעת גם להעביר את מה שאת יודעת (וזה ממש לא כל אחד יודע…). תפרת עובדות היסטוריות עם רכילויות בנות מאה שנה, מודרניזציה עם מבנים בני אלף. אפילו עם מזג האויר הסתדרת, אילתרת בין הטיפות ובין המעלות, לא התרגשת ושמרת על חום-רוח. 

אשרי העיר שכך מטיילים אותה.

אשמח לשתף פעולה בעתיד.

עפר גביש

מיכל היקרה והמקסימה!

תודה רבה על יום מקסים ומהנה שעוד ידובר בו רבות. אין ספק כי לקחת את ההדרכה לרמות הגבוהות ביותר עד לכדי אומנות. הסיור היה בנוי מעולה היה מאתגר אינטלקטואלית, משעשע וחוויתי גם יחד. 

שותפים לדיעה זו גם יעל חגית וערן (אני בטוח שגם יתר המטילים). אין ספק שזאת המתנה האולטימטיבית להעניק לאלו שאתה חפץ ביקרם.

אורי


נעים להכיר
, אנחנו שתיים: תל אביב יפו, העיר שמהלכת עליי קסם, ואני מיכל, מורת דרך מוסמכת חיה ונושמת ללא הפסקה את העיר.
ביום יום אני לוקחת איתי אנשים לצעוד עם דופק העיר, לגלות אותה לחוות ולהתרגש.
בסיורים אנחנו מטיילים בין פינות מוכרות לפינות חבויות, בין מציאות לבין חלום, בין הנאה לבין ערך, כל פינה והסיפור שלה כל סיור והחן שלו.

סיורים נוספים בתל אביב יפו

דילוג לתוכן