ריקמה אנושית
רקמה אנושית אותו יום, כמידי יום חלפתי על פני רחוב יפת מקצה לקצה. במעלה הרחוב הבחנתי במשקוף כחול לא מוכר. פתחתי את הדלת בסקרנות… מעבר
מזל שיש אותך
סיורים ביפו העתיקה
יפו אותה אנחנו אוהבים לכנות ׳יפו העתיקה׳ היא בעיקרה חדשה. רוחות הזמן שינו את פניה אך למזלה ולמזלנו היא לא נהרסה כליל, לא מעט הודות למרסל יאנקו שביקש לשמור על ׳רוח המקום׳ ולעצב אותה מחדש כשכונת אמנים.
כשעומדים בכיכר השעון ההומה צריך להפעיל את הדמיון ולהזיז את גלגלי הזמן 170 שנים אחורה. שורת החנויות בצידה המערבי של הכיכר היתה חלק מחומת העיר, בית המלון סטאי היה חלק ממערך האבטחה של העיר והקישלה בית המעצר, הדרך היתה דרך חולית כבושה ומסביב חולות ופרדסים. אבל יפו היתה בסימן הקידמה והחלה להתפתח מחוץ לחומות. שכונות קמו מצפון ומדרום לה, דרכים נסללו, עסקי התיירות החלו לפרוח עם בתי מלון ראשונים, רוחות הזמן השתנו. גם הזמן עצמו השתנה שכן עד עתה חיו על פי שעון הטבע עד שהוחלט להקים את מגדל השעון שסימן את הזמן. שער העיר שהיה ננעל עד אז ערב ערב עם שקיעת החמה לא עוד ננעל. עגלונים מילאו את הכיכר מחכים שיתמלאו מושביהם להוביל אנשים לירושלים. השוק הפך הומה באנשים וסחורות ויפו היתה למקום מפגש לרעיונות חדשניים.
במעלה העיר העתיקה אי אפשר שלא להבחין בכנסיה גדולה ומרשימה, כנסיית סנט פיטר. אם תתבוננו היטב תבחינו בראשה בצלב המונח על סלע- או בשמו האחר פטר והסיפור כאן לוקח אותנו הרחק לימי ראשית הנצרות.
ברחבה שלידה תבחינו בוודאי בפסל ברונזה מעשה ידי האמן אלי אילן, נעורים נצחיים.
סיור לילי ביפו - אין כמו יפו בלילות
אין ספק שהציטוט הזה מבוסס על המציאות כי יפו של הערב היא צבעונית יותר, שמחה יותר, יפה יותר.
המקומות של הבוקר כמו מחליפים בגדים אם כי קוד הלבוש של המבלים שומר על הקלילות שלו. וישנם כמה מוסדות קולינריים שהם של הערב בלבד. אם אתם גמישים נסו להקדים לשעות הביניים קל יותר עם חנייה, פחות צפוף, והאווירה לא פחות כיפית.
המקומות של הבוקר כמו מחליפים בגדים אם כי קוד הלבוש של המבלים שומר על הקלילות שלו. וישנם כמה מוסדות קולינריים שהם של הערב בלבד. אם אתם גמישים נסו להקדים לשעות הביניים קל יותר עם חנייה, פחות צפוף, והאווירה לא פחות כיפית.
