להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

הסיפור מאחורי אנדרטת הטייסים בתל אביב

1971מה הקשר בין מלחמת העצמאות לשביתת המורים ב

בן 17 צעד אברהם שקוע בהרהורים בדרכו מצריף הנוער העובד והלומד בו היה חבר פעיל ומדריך. " למה רמת הטייסים ועל שם מי?" שאלו את עצמם החבר'ה משכבת גולן קודם לכן כשישבו על הדשא. השנה 1971. שביתת המורים שפרצה הותירה אותם עם שאלות וחיפוש תשובות שנולדו מהשאלה הגדולה: איך מעבירים את הזמן?!

כשעמד לחצות את הכביש נפל מבטו על שלט רחוב שסיפק את התשובה:

"דרך הטייסים על שם הטייסים שנפלו על הגנת תל אביב

במלחמת השחרור: מרדכי אלון, מתתיהו סוקניק, דוד שפרינצק"

תל אביב במלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות, נהרגו בתל אביב כ-150 איש כתוצאה מהפצצות מצריות, שהחלו מספר שעות לאחר הכרזת המדינה.

ב-3.6.1948, דלק מודי אלון, מפקד טייסת 101, טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר, עם מטוס אוויה, אחר 2 מטוסי דקוטה מצריים שהפציצו את תל אביב, והפיל אותם. אלו היו הפלות המטוסים הראשונות של חיל האוויר.

למחרת ב-4.6.1948, תקף מטוס פיירציילד, מטייסת 1, שהוטס ע"י אהרן דוד שפרינצק, בליווי מטיל הפצצות מתתיהו סוקניק, את האנייה המצרית "אמירה פאוזיה" שהתקרבה לחופי תל אביב, מלווה בשתי ספינות נוספות. המטוס נפגע על ידיי תותחי האנייה וצנח לים. שרידיו וגופות הטייסים לא אותרו מעולם. אך האניות המצריות שנפגעו נסוגו מחופה של העיר.

בחוף תל אביב, בגן העצמאות ניצבת אנדרטת השחף הפצוע, לזכרם של סוקניק ושפרינצק.

מודי אלון נהרג 4 חודשים מאוחר יותר 16.10.48 בזמן נחיתה בשדה התעופה הרצליה.

רמת הטייסים

דרך הטייסים כמו גם שכונת רמת הטייסים מנציחה כאמור את שמם של הטייסים שהגנו על העיר. אל סוקניק ושפרינצק התווספה בשם השכונה הנצחתו של מודי אלון כמי שהיה ראשון למגיני העיר מהאוויר. הנצחת בני העיר טייסים שנפלו בקרבות במקומות אחרים אינה נקשרת כאן בשמם.

1971 קן הנוער העובד והלומד

כפעילות חינוכית לזמן השביתה העלה מישהו רעיון להקים אנדרטה לטייסים המונצחים בשם השכונה. החבר׳ה תיכננו את צורתה וביצעו את כל השלבים בהקמתה: יציקת הבטון, השגת חלקי המטוס שהגיעו מבית ספר הולץ, הזמנת שלט ההנצחה ותכנון הטקס להסרת הלוט שנערך ב 8.7.71.

בין המוזמנים היו אחיו של סוקניק: יגאל ויוסי ידין, פרופסור יאיר שפרינצק אחיו של דוד שפרינצק ומיכל אלון, שנולדה לאחר נפילת אביה מודי אלון.

בתמונה מיכל אלון לאחר הסרת הלוט מהאנדרטה.

נפגשים כדי לספר

אותו בוקר, 2.7.2020 49 שנים אחרי הסרת הלוט קבעתי עם אברהם טובל, מורה דרך, להיפגש ליד האנדרטה שסיפור הקמתה ראוי להישמע.

נכנסנו אל השכונה התל אביבית שממוקמת בין גבעתיים לרמת חן . הכניסה אל השכונה שהוקמה לאחר קום המדינה על אדמות הכפר הערבי סאלמה משרה תחושה, למרות הקושי במציאת חניה, של שמורה עירונית משנות ה 50: בנינים בני שתי קומות צמודי קרקע ובית ספר על שמו של צבי שפירא מיסד הקק״ל. כשצעדנו אל הצריף הישן שעדיין ניצב במקומו יכולתי לחוש בהתרגשותו של אברהם. על חלקת הדשא הקטנה ניצבו 3 אבני זיכרון שנוספו במשך השנים : ׳אלו חברים שלי׳ אמר אברהם וסיפר על שני חבריו שלקחו חלק בהקמת האנדרטה ונהרגו מאוחר יותר. קצת הצידה על האבן השלישית חקוקים שמות בחורים, בני השכונה שנהרגו מאוחר יותר.

פנינו אל האנדרטה וכשאברהם הפליג בסיפור הקמתה לא יכולתי שלא להתפעל מהיוזמה והביצוע של נערים בני 17.

גם לי חיכתה הפתעה. כשהתיישבנו על הדשא לעיין בתיק המסמכים הקשורים בהקמתה של האנדרטה: ההזמנה לטקס, רשימת המוזמנים , תקציב, תרומות ותמונות גיליתי לתדהמתי בין המוזמנים את אבי , מרדכי ביבי ששימש אותם ימים כסגן יו״ר הכנסת.