
גשר המשאלות
"מילה ועוד מילה/ מגששות עכשיו/ אם יש לך משאלה/ אמרי אותה שוב בלחישה״ / אהוד מנור משאלות לב:שנתחבק, שניפגש, שנשתה קפה, שנטייל, שהקורונה תעלם…כמה משאלות
יפו אותה אנחנו אוהבים לכנות ׳יפו העתיקה׳ היא בעיקרה חדשה. רוחות הזמן שינו את פניה אך למזלה ולמזלנו היא לא נהרסה כליל, לא מעט הודות למרסל יאנקו שביקש לשמור על ׳רוח המקום׳ ולעצב אותה מחדש כשכונת אמנים.
מתעניינים בסיור? לחצו על סוג הסיור המבוקש: סיור לקבוצה, הצטרפות לסיור בהרשמה או רכישת שובר מתנה. מוזמנים גם להצטרף לקבוצת וואצאפ שקטה או התקשרו אלי 052-662-0190 שלחו לי ווצאפ או השאירו פרטים ואחזור אליכם ממש בקרוב..
כשעומדים בכיכר השעון ההומה צריך להפעיל את הדמיון ולהזיז את גלגלי הזמן 170 שנים אחורה. שורת החנויות בצידה המערבי של הכיכר היתה חלק מחומת העיר, בית המלון סטאי היה חלק ממערך האבטחה של העיר והקישלה בית המעצר, הדרך היתה דרך חולית כבושה ומסביב חולות ופרדסים.
אבל יפו היתה בסימן הקידמה והחלה להתפתח מחוץ לחומות. שכונות קמו מצפון ומדרום לה, דרכים נסללו, עסקי התיירות החלו לפרוח עם בתי מלון ראשונים, רוחות הזמן השתנו. גם הזמן עצמו השתנה שכן עד עתה חיו על פי שעון הטבע עד שהוחלט להקים את מגדל השעון שסימן את הזמן. שער העיר שהיה ננעל עד אז ערב ערב עם שקיעת החמה לא עוד ננעל. עגלונים מילאו את הכיכר מחכים שיתמלאו מושביהם להוביל אנשים לירושלים. השוק הפך הומה באנשים וסחורות ויפו היתה למקום מפגש לרעיונות חדשניים.
ברחבה שלידה תבחינו בוודאי בפסל ברונזה מעשה ידי האמן אלי אילן, נעורים נצחיים.
אגדה עתיקת יומין מספרת שמי שיאחז במזל שבו הוא נולד (שמוטבע על הגשר), יביט לים ויבקש משאלה – משאלתו תתגשם . בואו לא נחמיץ את ההזדמנות.
פסלו של רן מורין מספר את סיפוריו של פרדסי יפו שהיו תפארתה והיעלמותם תחת בניה חדשה. עץ התפוז גדל בתוך גלעין, אך שורשיו מנותקים מהאדמה ועל כן, לא זוכה שיהיה לו נוף של עץ שגדל בפרדס. רן מורין רומז לנו שאין כמו להתחבר לשורשים.
"מילה ועוד מילה/ מגששות עכשיו/ אם יש לך משאלה/ אמרי אותה שוב בלחישה״ / אהוד מנור משאלות לב:שנתחבק, שניפגש, שנשתה קפה, שנטייל, שהקורונה תעלם…כמה משאלות
רקמה אנושית אותו יום, כמידי יום חלפתי על פני רחוב יפת מקצה לקצה. במעלה הרחוב הבחנתי במשקוף כחול לא מוכר. פתחתי את הדלת בסקרנות… מעבר
אחד מהמלונות הכי מיוחדים שתמצאו בעיר. מלון בוטיק קטן של 6 חדרים בלבד, נחבא בין סמטאות העיר העתיקה של יפו וצופה אל הים. מלון להתרגע באווירה מיוחדת.
על פתח ביתה של עדן Eden Hevroni חלפתי פעמים רבות 'בדרך הבייגלה' הקבועה שלי ולא סתם הוא עורר בי סקרנות: את קיר הבנין הצמוד למאפיה
בעיצומם של ימי הקורונה באשמורת אחרונה, הגיעו הדחפורים ועלו על בית הנתיבות של נמל יפו. הבית שקיבל בטעות את השם 'בית המכס'. עוד בתקופה העות'מנית
מחווה היא דבר שתמיד מרגש אותי. כך קרה כשיצאתי לפגישת עבודה במנהלת יפו העתיקה שהפגישו אותי עם שי, בחורה מאירת פנים שפתחה את ביתה ואת
את רגע הירידה מהאוניה לנמל יפו מתאר הסופר ש"י עגנון במילים: "מגיע יהודי לארץ ישראל קופץ ומנשק עפרה מתוך בכיה של שמחה ומתוך שמחה של
הרבה וטימין c כתבה לי פרח Bengad Perach כששמעה שנפלתי למשכב עם שפעתולא אוכל להגיע להדריך את הסיור המתוכנן שכל כך חיכינו לו. ( ואני
"מילה ועוד מילה/ מגששות עכשיו/ אם יש לך משאלה/ אמרי אותה שוב בלחישה״ / אהוד מנור משאלות לב:שנתחבק, שניפגש, שנשתה קפה, שנטייל, שהקורונה תעלם…כמה משאלות
הטיגריס השואג בחג הסוכות 2019 ארחה עיריית תל אביב יפו את שבוע אומנות הרחוב הבינלאומית במסגרתה הוזמנו שישה אמני רחוב ליצור בנמל יפו. האמנים יצרו
מי לא מכיר את השירים הבית של פיסטוק, קרנבל בנחל, מקהלה עליזה, קישקשתא או אדון חרדון?! את כולם ועוד רבים ומקסימים כתבה לאה נאור ,
הכל התחיל מהאור. כבר ביום הראשון כשנברא העולם נאמר ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב״ ומאז אנחנו לא מפסיקים לאהוב אותו ולחפש אותו גם בתוכנו. תחשבו על זה: כמה
יש מצוות שאני ממש אוהבת למשל המצווה שיוחדה לחג הסוכות והיית אך שמח! 8 ימים תמימים להתעורר בבוקר שמחים, ללכת לישון שמחים ובין לבין להיות
רומנטיקה בין מיסים למחלות מדבקות מלא חן והומור כמו שרק אלתרמן יכול: קונצרטינה וגיטרה בין בית המכס לקרנטינה: ׳מרת נינה סניטר ותיק הייתה היא, מר
נעורים נצחיים 1960 "עליי להודיע בכנסת, כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן… אדולף אייכמן כבר
נעים להכיר, אנחנו שתיים: תל אביב יפו, העיר שמהלכת עליי קסם, ואני מיכל, מורת דרך מוסמכת חיה ונושמת ללא הפסקה את העיר.
ביום יום אני לוקחת איתי אנשים לצעוד עם דופק העיר, לגלות אותה לחוות ולהתרגש.
בסיורים אנחנו מטיילים בין פינות מוכרות לפינות חבויות, בין מציאות לבין חלום, בין הנאה לבין ערך, כל פינה והסיפור שלה כל סיור והחן שלו.
אורך סיור מומלץ הוא שעתיים, עד שעתיים וחצי. מתקיימים גם סיורים לימודיים ארוכים יותר.
"כולם היו בני" – אני אוהבת את כולם ולכל אחד יש אופי אחר ובעיקר אני אוהבת להתאים את הסיור הנכון לאופי הקבוצה. יחד עם זאת, הסיור בשכונת עג'מי, השכונה בה אני מתגוררת, אהוב עליי במיוחד – כי בו תוכלו לשמוע ולחוות מהחיים עצמם שבשכונה. יותר ויותר אני מגלה שהסיור "הבתים היפים של תל אביב" כובש את לב המטיילים.
כמובן, אשמח להמליץ לכם על מסעדות טובות בסביבת הסיור.
כמובן שאשמח לייעץ לכם בנושא מסעדות כשרות, כל עוד מדובר בכשרות רבנות עירונית.
מגוון הסיורים שלי הוא רחב ואין ספק שהצלחת הסיור תלויה במרקם הקבוצה וכמובן שאני אמליץ על הסיור שמתאים גם לכם.
בוודאי, אנחנו נברר את יכולות הקבוצה ונתאים מסלולים.
אני אישית איני מדריכה סיורים באנגלית, אך אני עובדת עם צוות מדריכים מצוינים שידריכו אתכם באנגלית. גם בסיור באנגלית אני אשמח לשוחח אתכם ולהתאים לכם מדריך מקצועי.
לצערי לא כל הסיורים נגישים, אך אני אשמח להתאים ולבנות סיור נגיש עבורכם, על פי הצורך
הסיורים מתאימים כחגיגת יום הולדת לאנשים שגדלו בתל אביב וגם לאלו שלא, מתאימים למקומות עבודה כפעילות גיבוש, גימלאים, משפחות , קבוצות נשים ואנשים מתעניינים שרוצים "לגלות" את תל אביב.
בהחלט, הסיור מתאים גם לשומרי שבת ויכול להתקיים ללא מערכת הגברה.
"איזה מזל התחיל לרדת גשם" – עבורי יום סגרירי הוא יום הוא נפלא לסיור בתל אביב. יש לא מעט מסלולים שבהם ניתן להסתתר מדי פעם מהגשם. סיור במגדל שלום, שכולל בתוכו תערוכות מגוונות, מחווה לתל אביב הקטנה, היא הזדמנות נהדרת ליום גשם.
בחירת מלון היא באמת עניין של טעם ותקציב. ראשית, הגדירו לכם באיזה חלק של העיר תרצו לשהות: קרוב לים, קרוב לדיזינגוף, קרוב ליפו. בסופו של דבר תגלו שהכול קרוב. בכל זאת, אני שמחה להמליץ על כמה בתי מלון שהם מיוחדים בעיני.