יום המדינה – הרצל ביאליק והמדינה שאתם

הוא משפט המבוא לספרו של הרצל אלטנוילנד אותו כתב בעקבות מסעו הדיפלומטי לארץ ישראל בסוף אוקטובר 1898. הרצל מכונה חוזה מדינת היהודים אך הוא היה הרבה מעבר לחוזה. הרצל הוא האיש שייסד את התנועה הציונית, הניע אותה והפך רעיון שנראה אותה שעה כמעט דמיוני למעשי. כינוס הרעיון לספר ויותר מזה כינוס הקונגרס הציוני הם ראשיתו של כינוס היהודים לקולקטיב לאומי -עם וארץ.

בכך היה הרצל לעמוד יסוד עליו הוקמה מדינת ישראל.

ב כ תמוז תרס"ד 3 ביולי 1903 נפטר תאודור בנימין זאב הרצל והוא בן 44. יום מותו הפך ליום זיכרון- "יום הרצל" מלווה בטקסים בימים טרם מדינה לצד אזכרות ספונטניות ביוזמה פרטית. עם קום המדינה לא שכחו להמשיך ולציין את יום הרצל שקיבל שם חדש בשעה שהצמידו אליו את המשורר הלאומי ח.נ.ביאליק. זה היה יום חג וזכרון
ששולבו זה בזה: יום המדינה.

כך נפתח שירו של ביאליק שפורסם לראשונה בשנת 1904.

ביאליק לא כינס קונגרס ציוני אם כי השתתף בו מספר פעמים, אך כינס את הרוח היהודית והתרבות העברית תוך שהוא קושר אותם בארץ ישראל הוא הניח את היסודות לגיבוש הזהות הלאומית תרבותית של הלאום היהודי והתנועה הציונית.

בכך היה ביאליק לעמוד יסוד בהתגבשות התרבות הישראלית.

ב כ"א תמוז תרצ"ד 4 ביולי 1934 נפטר חיים נחמן ביאליק והוא בן 61. עוד בחייו כונה והוכר כמשורר הלאומי.

לזמן קצר ביותר היה לנו חג שנקרא יום המדינה. הוא נחוג כחודשיים לאחר הקמת המדינה,

ונשען על שניים מעמודי התווך של התנועה הציונית: הרצל וביאליק. המועד: יום פטירתם הסמוך זה לזה: הרצל כ' תמוז וביאליק כא תמוז. החג נחוג בעיצומה של מלחמת העצמאות ובתל אביב נערך אותו יום מצעד צבאי.

משהתקרב יום הולדתה של המדינה והיא בת שנה היה אך ברור שיש לקבוע אותו כיום חג, כך נקבע חג העצמאות( הקוממיות לגרסתו של בן גוריון). ומכיוון שעצמאות וצבא נכרכו יחדיו יום המדינה שהפך בינתיים ליום הצבא בוטל אף הוא.

יום השנה לפטירתם של הרצל וביאליק חל בימיי החופשה בבתי הספר ועל כן מוסדות החינוך מעלים את סיפורם כל אחד ביום הולדתו הוא:

הרצל י אייר (תר"ח -1860)

ביאליק י טבת ( תרל"ג -1873)