נעורים נצחיים
1960
"עליי להודיע בכנסת, כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי
הנאצים, אדולף אייכמן… אדולף אייכמן כבר נמצא במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל…"
את ההודעה הדרמטית בישר מעל בימת הכנסת, השבוע לפני 60 שנים, דוד בן גוריון. (23.5.1960)
כמה שבועות קודם לכן, הונחה ערימת תצלומים על שולחנו של חוקר במחלקה לזיהוי פלילי שבמשטרה: תמונות אדם מבוגר ותמונות קצין במדי SS . עם התמונות הונחה השאלה: האם מדובר באותו אדם? לאחר בדיקה מדוקדקת אישר איש המשטרה כי ישנה התאמה בזיהוי האיש שבתמונות.
שמו של החוקר: אלי אילן.
1928-1982
מסע חייו של אלי אילן עד להגעתו ליפו הוא מסע מרתק:
התינוק שנולד בקנדה ונשא את השם: אלן שולבאום, הבחור שנתקל באנטישמיות ושם פעמיו לארץ ישראל, העלם שלחם במלחמת העצמאות והלך להגשים בהקמת קיבוץ, הקיבוץ שהצר את צעדיו מעיסוק באמנות ועזיבתו, התגייסותו למשטרה במחלקה לזיהויי פלילי והגעתו ליפו ב1966.
יפו העתיקה
שלט אבן קטן בסמטת שמעון הבורסקאי מצביע על הדלת שהיתה לביתו של אלי אילן. כאן קבע את מושבו בשנת 1966 לאחר שעזב את עבודתו במשטרה, כאן חי ויצר. הבחירה ביפו אותם ימים התמזגה עם המגמה באותן שנים להפוך את יפו ל"שמורה אדריכלית", שכונת אמנים ומוקד תיירות.
לא רחוק מפתח ביתו, ברחבה שלפני כנסיית סנט פיטר ניצב פסלו של אלי אילן "נעורים נצחיים".
נעורים נצחיים?
אני עומדת מול הפסל וחושבת מהם נעורים נצחיים?
המילים צפות ועולות: כח, עשייה, יצירה, המחשבה שהכל אפשרי, היכולת לחדש ולהתחדש, לקום ולהמשיך הלאה.
והרי זהו הסיפור של הורינו, של כולנו: : אחרי שעברו את כל שעברו , השכילו להביט קדימה: להקים, ליצור, ולבנות כאן חיים חדשים.
