לקרר את האווירה
אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות… מסתבר שזה לא תמיד מדויק…בשנת 1916 בעיצומה של המלחמה העולמית הגדולה הוצע לראשונה למכירה ארגז גדול וכבד לקירור מוצרי מזון. זה היה באמריקה. שם החברה פריז’ידר ועד מהרה הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. בתל אביב של אותם ימים קירור המזון נסמך על בריזת הים שחדרה לארון האוויר שבדירות. רק אחדים יכלו להרשות לעצמם מקרר קרח: ארון עץ שדפנותיו הפנימיים מצופים אלומיניום ובמדף העליון היו מניחים בלוק קרח שנרכש אצל העגלונים מוכרי הקרח. חייהן של עקרות הבית עמדו להשתנות. בשנות הארבעים החלו למכור גם בתל אביב מקררים חשמליים. מערכת היחסים בין עקרת הבית למקרר הפכה מורכבת, שכן המקרר אמנם שמר על טריות המזון אך אילץ אותה להתמודד עם כוחות הרשע בצורת קרח מצטבר בדפנות המקרר. מאז הקופסא הפכה להיות לא רק חלק מחיינו כי אם גם פריט עיצובי במטבח. היום המקרר שייך גם לגברים ובלחיצת כפתור אחת שלה או שלו מתמלאת הכוס בקוביות קרח שקופות וצלולות כתוספת למשקה מרענן.
כמה נעים להיזכר,,, וכמה נעים לסייר בשוק הפשפשים ולגלות מקרר פריז’ידר אדום זהו השוק שיש בו כל כך הרבה שיק.
