׳ שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.׳
את הסיור שהתקיים היום בבית הקברות הישן של תל אביב סיימנו עם מילות השיר האופטימיות של טשרניחובסקי לצד קברו.
6 נשים אילתיות הגיעו לעיר הגדולה לחגיגת יום הולדת וכן בחרו דווקא בסיור הזה.
איך אמר לי פעם מטייל שבחר לחגוג כאן בסיור את יום הולדתו:׳בשביל ההיסטוריה ונגד ההיסטריה׳.
לא פעם מצאנו את עצמנו משפשפות את העיניים והאוזניים כששוב ושוב נראה היה שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
פה ושם ראינו בודדים נכנסים לבית העלמין תרים אחרי קברו של אריק אינשטיין.
האילתיות ביקשו ממני כרטיס ביקור והגישו אותי למטיילים הבודדים. תתקשרו אליה, אתם חייבים לעשות איתה סיור.
כן הסיור כאן הוא היסטוריה מרוכזת של ציונות ושורשים, על אנשים ידועי שם
והאנשים הקטנים שלא נודעו ברבים אבל היו חלק בלתי נפרד מיצירה עברית כמו סיפורו המרגש של ברוך בן ציון ויסמן.
סיפרנו על עיצוב כמה מהמצבות המיוחדות, שרנו עם כותבי הזמר של הציונות, גילינו על הברחה סודית שנעשתה לכאן והתרגשנו יחד.
׳אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.׳
