"באנו לעיר לחגוג את החופש, אבל מה עושים בה? הבנות הכריזו – כל בו שלום, שיהיה. הלכנו, המגדל המתנוסס אל על היה כתורן סימון. פשוט הלכנו לעברו בלי שהכרנו את הדרך. 3 קומות של חנויות. אפשר להשתגע! והשלל- ללא סוף. צבעוני מנצנץ, מטרף. כמה בגדים. אילו שורות ארוכות רק למכנסיים לבנים וצעצועים ותכשיטים וכלים לבית ולגינה והאנשים מודדים, משליכים, מתווכחים, מנסים, רועשים…"
כך מתארת עמי גדליה בספרה יומן נעורים את המפגש עם העיר הגדולה והמגדל הגבוה במזרח התיכון בימים ההם, מגדל שלום ובו כלבו -בכל מובן המילה חנות גדולה שיש בה הכל. לא רק כלבו היה כאן גם לונה פארק שכונה "מאירלנד" מלא ריגושים הבולט שבהם "רכבת העמק" שבשמה מעידה משהו על היחסים המורכבים בין עיר החלומות לחלום בעמק.
המגדל, שהיום נראה גמד בין ענקים שינה פניו גם מבפנים. את מקומו של הכל- בו תפסו משרדים ואנשים נכנסים אליו עולים ויורדים מבלי לעצור לרגע ולהנות ממה שיש לו להציע לנו. אילו היו יודעים שהדרגנועים הללו היו הראשונים במדינה כולה. טיול בין הקומות הראשונות של מגדל שלום הוא טיול במנהרת הזמן לתל אביב הקטנה: פסיפסי הקיר של נחום גוטמן ודוד שריר שבקומה הראשונה ולצידם הפנס הראשון של תל אביב, דגם תל אביב בימים שכבר לא היתה כל כך קטנה, סיפורו של הסטארטאפיסט והוגה הרעיון של הקמת השכונה, עקיבא אריה וייס, בתי הקפה של העיר סיפור בתמונות, קרמיקה בצלאל וסיפורה של הגימנסיה, גימנסיה הרצליה המוסד החינוכי תרבותי שעל חורבותיו נבנה מגדל שלום בימים שתרבות הצריכה תפסה מקום של כבוד במקומו של החינוך. ממוזיאון השעווה שהיה כאן בעבר נותרו רק דמויותיהם של כמה מאנשי התרבות של העיר.
ממליצה לכם לקחת שעה קלה ולטייל כאן לבד בנחת. עד שתצטרפו לסיור מודרך בשדרת רוטשילד. כשתצאו החוצה תוכלו להבחין בצמוד למגדל ברחוב אחד העם גרם מדרגות היורד למתחתיו. מדרגות שאם החזון של בוני העיר היה מתממש היו מובילות אותנו אל תחנת הרכבת התחתית.
סיור בין חולות לחלומות- מגלה את סוד קיסמה של תל אביב בין מבט נוסטלגי אל תל אביב הקטנה לסצנה העכשווית בעיר ללא הפסקה. סיור בין רחוב הרצל לשדרות רוטשילד.
מומלץ להתעדכן בשעות פתיחת המגדל למבקרים
