פלורידה, טנריף, ברצלונה, היער השחור… השמות נזרקו לחלל הסלון. זה היה עוד מפגש חברים שיגרתי של שישי בערב. הקיץ התקרב והם דיברו על היעד הבא. אילה ויובל הקשיבו מהצד שותקים. "מה אתכם" שאל עמוס טופח על כתפו של יובל, "לאן אתם?" "נשארים בארץ!" קבעה אילה. השקט חתך את החדר. כולם ידעו על האקזיט שעשתה וכבר רקמו בדמיונם יעד עם סטייל. "אורזים מזוודות ונוסעים ליפו" המשיך יובל. "יפו?" גיחך ארז, "שעתיים אחלה כיף וסגרת פינה. מה שבועיים?!" "זהו שלא" אמר יובל . "נכון, דיוטי פרי לא יהיה הפעם אבל כל השאר יהיה ובגדול." הוא סיפר על הסיור עם העבודה לשכונת עג'מי שבעקבותיו אילה וחמש חברות יצאו עם אותה מדריכה לסיור אומנות ביפו העתיקה ולא האמינו שכל זה נימצא מתחת לאף. בארוחת הערב שיתפו את הילדים בחוויות ודוקא גלי, הגדולה והמרדנית, הציעה שאת החופשה הפעם יעשו כאן…
בשיחת הטלפון הם סיפרו לי על הרעיון. דיברנו על הפרטים , מה כל אחד אוהב ,מתעניין, חולם. בעוד חמישה חודשים ניפגש ביפו. סיורים ונופש, מסעדת שף ואוכל רחוב, לינה בבית מארח ולילה במלון חדש ומפנק, דברים שתיכננו לפרטים והפתעות שהם עוד לא יודעים ובעיקר חוויה שלא תישכח.
איזו חופשה משפחתית נהדרת, לחיות את יפו מזווית אחרת…
