השיגעון הגדול בתל אביב הקטנה ערב פסח, תל אביב הקטנה בת 8 שנים, הימים ימיה הקשים של המלחמה העולמית הגדולה, סימני האביב משדרים מעט אופטימיות
סיפורי חיים
מסע בזמן לתל אביב הקטנה, סיור בין רחובות תל אביב ששמותיהם חקוקים כאן באבן
קוראים לו בית קברות טרומפלדור, קוראים לו בית הקברות הישן של תל אביב אך למעשה הוא בית הקברות החדש של יפו. מסתבר שהכל עניין של נקודת מבט.
בשנת 1902 פרצה ביפו מגיפה קשה, אחת מני רבות. על מנת לעצור את הגיפה הורה הקימיקאם, שליט יפו, להפסיק לקבור את המתים בבתי הקברות הצמודים לעיר. כל עדה ביקשה לרכוש לעצמה שטח חדש. הלך לו שמעון רוקח, מפרנסי היהודים צפונה עד שאיתר גבעת חול במרחק מספק אותה רכש בסכום כסף נכבד. כאשר נקבר המת הראשון כאן, חיתנו על קברו שני יתומים ושתי יתומות על חשבון הקהילה לקול צלילי כינור וחליל, סגולה להפסקת המגיפה. ואכן, ראו זה פלא המגיפה פסקה. אך בית העלמין החדש המשיך לשמש את יהודי יפו.
בשנת 1909 קמה שכונה יהודית חדשה, אחוזת בית, שכונה שתשנה את שמה במהרה לתל אביב. השכונה שהתרחבה בקצב מואץ הגיע עד לגבול בית הקרות והחלה לחבוק אותו בבתים. בשנת תר"פ בנפול טרומפלדור וחבריו בגליל קיבל הרחוב הצמוד לבית הקברות את השם טרומפלדור ומכאן שמו הרווח בציבור "בית קברות טרומפלדור". בכניסה לבית הקברות נמצא קבר אחים לנרצחי מאורעות תרפ"א שהתרחשו ביפו ומצבה אחת מתוכם מספרת על בחור שעלה לארץ להמשיך ולהגשים את חזונו של טרומפלדור אך מצא גם הוא את מותו כאן.
בוני יפו ותל אביב קבורים במקום. אנשים יידועי שם ואלמונים, כולם לקחו חלק בבניית העיר העברית הראשונה. אני רוח וחומר, אנשי חינוך, סופרים. בין המצבות מתגלים סיפורים מרגשים של אהבות נכזבות, חלומות שהתנפצו, אבל גם כאלו שהתגשמו, שהרי אם נרים את הראש למעלה יעדין הבניינים שמסביב על החלום שהיה לעובדה.
כאן בין המצבות נספר על ביאליק וטשרניחובסקי, אחד העם ומכס נורדאו, חיים ארלוזורוב ומשה שרת. על שושנה דמארי, אפרים קישון ואריק איינשטיין, על הצייר ראובן רובין ונחום גוטמן…ולא רק…
סיור בבית קברות זה הוא מסע בזמן לתל אביב הקטנה, סיור בין רחובות תל אביב ששמותיהם חקוקים כאן באבן.
* לא ניתן לקיים את הסיור בשבת
