הבית של נינא מסתתר באחת הסמטאות ליד שוק הפשפשים ביפו.
מבחוץ הוא נראה כמו עוד בית אבן ישן. מבפנים הוא מספר סיפור אחר, סיפור של אישה שהתאהבה בשלוש ערים.
נינא נולדה וגדלה בתל אביב, לאב תל־אביבי ולאם פריזאית.
אביה, דניאל, אדריכל ואיש חברה, הכיר לה את העיר דרך הבתים, הרחובות, התרבות והאנשים שבה. אמה, קלר, הגיעה מפריז כסטודנטית, התאהבה בתל אביב ו…בדניאל, ונשארה. היא אימצה בשמחה את הים, האור, הישירות והקצב המקומי, אבל פריז נשארה חלק מחייה.
בחופשות נסעו קלר ונינא אל סבתא סימון ברובע המארה של פאריס. מאשם למדה נינא את אמנות השיטוט הפריזאית: קפה קטן ומשובח בבוקר, ביקור בחנויות עיצוב, בגד בגזרה מושלמת ושעות בין דוכני השוק, שתמיד הסתיימו בגילוי של פריט מיוחד, כאילו חיכה שם רק להן.
כך התערבבו בנינא תל אביב ופריז אבל היתה גם יפו..
את יפו הכירה מילדות: הסמטאות, הנמל והשוק. היה בה משהו מוכר, אבל אחר: פחות מוקפד, מחוספס יותר, עם צליל וקצב משלה.
השיטוט הזכיר לה את פריז – אבל אחרת.
והאחרת הזה משך אותה שוב ושוב.
עד שיום אחד, באחת הסמטאות ליד שוק הפשפשים, היא מצאה את הבית.
את הסיפור הזה בדיתי לגמרי מליבי. זה היה אחרי עוד מפגש עם שרון וטל ברונשר.
שרון מעצבת על ואומנית בחסד שכל מה שהיא נוגעת בו הופך זהב גם אם הוא לא נוצץ.
שרון חושבת על הפרטים הקטנים ויחד עם טל הם יוצרים משהו מיוחד.
בין פריטי ביגוד לתמונות, רהיטים, איסוף פירטי נוי וינטג' ועוד שרון וטל עצבו שני חללים מדהימים.
באחד זכיתי לשהות דירת איר בי אנד בי ברובע המארה בפריז חוויה שאין לי את היכולת להתחיל ולתאר אותה. אולי רק כמו שכתבתי להם באחד הבקרים : יש בעיה גדולה בדירה אין חשק לצאת ממנה.
והשנייה, בסמטאות שוק הפשפשים ביפו. חלל שהוא בית לחופשה ולאירועים אינטימיים.
הבית קיבל את השם הגאוני נינא שכן הוא שוכן ברחוב חנינא בן דוסא.
כשאני עולה בגרם המדרגות אליו אני מרגישה כמי שנכנסה לעולם מופלא שמכניס בי רוגע וממלא בהשראה.
בסוף כל חודש מתקיים בנינא אירוע המכונה DESSERT בית פתוח בו ניתן לפגוש הרבה מיצירותיה של שרון ואמנים נוספים.
Hebrew 
