תל אביב – קופנגן וקוקוס

׳תיכף אשוב- יצאנו לחופשה!׳
הפעם, למפגש משפחתי מרגש בקופנגן, תאילנד, עם עומר, שיר ורני הקטן שעוד רגע נגלה שהוא ׳תינוקוקוס׳.

צעדנו הלוך ושוב בין הים לסמטאות הפשוטות עם בתי אוכל מקומיים,
טוסטוסים שלא נוסעים בהיגיון וברכת ׳סוודיקה׳ בניגון מיוחד שנשמעת מכל פתח.
שלטים בעברית,
מסאג׳ nova,
סדנאות ריפוי

ניסיתי להבין את הקסם שהפך את קופנגן למושבה ישראלית.

ישבנו לשתות קוקוס
לאכול קוקוס
טיגנו שניצל בשמן קוקוס
וכשהיה צורך בסוכר הוספנו סוכר קוקוס.
התרחצנו בסבון קוקוס
וכשנכנסנו למסאג׳ לשו את גופנו בקרם קוקוס.
בהליכה עצרנו נפעמים מעצי הקוקוס המתמרים והאשכולות הכבדים הנתלים מהם

ואמיר כדרכו שלף את שיר הקוקוס למילותיו של אריאל הורביץ ולחן חוה אלברשטיין

ורק אז ׳נפל לי הקוקוס׳ והבנתי מה הישראלים מוצאים כאן:

קוקוס / אריאל הורביץ, חוה אלברשטיין

חבל שאין פה קוקוס,
זה טוב ליהודים,
זה טוב לערבים,
ישר מן העץ,
מתוק וטעים.

אל תגידו שיש במקום זה זיתים,
זה לא אותו דבר.
קוקוס חי את הרגע,
זית נטוע בעבר.

מגיע גם לנו חלב ואגוזים,
וגשם חמים שבקיץ
לשטוף את החופים.

חבל שאין פה קוקוס,
זה טוב לאשכנז,
לתימן ולקווקז,
קוקוס מוציא מתוק מעז.

אל תגידו שהתנאים
קשים ואי אפשר,
הוא יכול לצמוח
גם בלב מדבר.

כשהיד מושטת,
והעין לא צרה,
ולא הורגים משורר בבוקר,
ובערב יושבים להקריא משיריו.

חבל שאין פה קוקוס,
זה טוב לאהבה,
זה טוב לעסקים,
ישר מן העץ,
על הסכין.

אל תגידו שזה כבר
לא יקרה פה לעולם
יש כוח וזרע,
אהבת חינם.

לגדול ולפרוח
בלב האנשים,
ושיר המשורר יכול
לפתוח אוזני חרשים.

חבל שאין פה קוקוס,
זה טוב לאהבה,
זה טוב לעסקים,
ישר מן העץ על הסכין.

חבל שאין פה קוקוס,
זה טוב לאהבה…

מומלץ להקשיב

https://www.youtube.com/watch?v=h-9vEsLDi80