היא דפדפה בעיתון בידיה הקטנות כשלפתע מודעה צדה את עיניה. ניגשה לשולחן שלפה את זוג המספריים שהיו בדיוק לפי מידת ידה וגזרה את המודעה בדייקנות. כשסיימה ניגשה לאמה ואמרה: כשאהיה גדולה את זה אני רוצה ללמוד. המודעה היתה של בית ספר לתפירה מרים ובינתיים עד שהדס נהייתה גדולה היא החלה לתפור בגדים לבובות.
תכירו הדס בצלאל, כבר לא ילדה קטנה אבל אחת שבהחלט יודעת מה היא רוצה לעשות. נפגשנו כשפתחה את חנות הסטודיו שלה בשוק הפשפשים. במבנה ישן ומחודש פזורים ברחבי הסטודיו הבגדים שהדס מעצבת, גוזרת, תופרת תחת המותג שלה:
וזו בהחלט אומנות בלבוש: כשהסגנון קליל ונקי עם נגיעות קטנות של אומנות ברישום שובב או קימוט חינני אני מתאהבת ונכנסת בכל הזדמנות ליהנות ממראה עיניים וגם להתפנק ולקנות. אבל תמיד אני נעצרת לרגע ליד מכונת הגזירה הראשונה של הדס מתוך תחושה של שותפות וכבוד לסיפור מאחוריי.
מפרגנת לתוצרת הארץ!
לאתר און ליין- ARTWEAR.CO.IL
או בחנות רחוב בית אשל יפו -שוק הפשפשים
וכמובן אפשר לשלב בסיור: מהשוק אל השיק
