ספר שאפשר להרגיש איתו את תל אביב

׳ואז היא נזכרת : מקום, זה מה שהיא צריכה.׳

כי מי לא צריך מקום?

מקום שמרגיש בית: בתוך נעלי בית או במכונית הדוהרת כשבחוץ אמריקה אבל בפנים מתנגן שלמה ארצי

או המינמרקט שהיה פעם מכולת שאמנם אין בו מבצעים אבל יחס יש!

היא… בדפים הבאים כבר יהיה לה שם , נינה, ועד שאסיים את הספר בנשימה אחת אשים פעמיי אל הספסל שבשדרה ,

זו שיש בה רוח ים, מקווה לפגוש אותה ( היא בטוח נשארה בתל אביב) כי נותרתי עם כמה שאלות אליה:

אם הסתגלה לתל אביב בגלל יוקר המחיה…אם התרגלה לצפצוף המכוניות שהיתה מתעוררת ממנו בבהלה תוהה איך אנשים מוכנים לחיות ברעש הזה

אפילו שנדמה לי שאני כבר יודעת את התשובה כי דיי מהר היא גילתה שזה מצחיק

״…שבאמצע תל אביב, בעיר הגדולה והמפחידה הזו, מתנהגים כמו בשכונה הקטנה שלה״.

׳זרות׳ של ליהי לפיד הוא רומן סוחף שמעבר לכל מעלותיו הספרותיות חושף כמה סודות מקסמה של העיר שאני כל כך אוהבת.

ב ׳זרות׳ האנשים הכי קרובים שהם הבית האחד של השני הופכים להכי זרים והכי זרים הופכים ברגע לבית.

לכולם, לאיתמר ונעמה ,לאיציק וכרמלה, לנינה ואירנה, לג׳וני ועופרה יש משאלות וחלומות,

חלקם יתגשמו חלקם יוחמצו ולכולם הספסל בשדרה הוא רגע להרהר בהם.

ויש את החלום של כולנו שבשבילו איציק הגיע לכאן והרגיש כל כך מהר בבית עד שלקחו לו את אורי,

החלום שיש בו כל כך הרבה סדקים מכאיבים: ג׳וני, התחנה המרכזית, הנהירה אל הרילוקיישן

וכשזה מגיע אל איתמר שמבקש מנעמה להקליט לו את היזכור באנגלית הבטן שלי כבר ממש מתכווצת, הייתכן שעוד מעט יסתיים החלום?

איפה יש יותר טוב מתל אביב? אומר איתמר לחגית ואני כמובן מסכימה איתו!

מתיישבת על הספסל בנורדאו לפנות ערב ונינה לא מגיעה,

אז אני נזכרת במה שסבתא של רועי אמרה לו עוצמת עיניים ומביעה משאלה ברגע שקרן השמש האחרונה נעלמת בים

אולי היא באמת תתגשם?