מלון INK
הבניין החדש שמספר באדריכלות שבו את סיפורי העבר. מעוצב ונעים.
להזמנת חוויה במלון לחצו כאן
איך אומרים דיו באידיש?
רחוב ברנר הוא רחוב קטן בין רחובות גדולים אך אין גודלו מעיד על שמו של האיש אודותיו נקרא.
יוסף חיים ברנר, איש העלייה השנייה, סופר ומורה ואולי יותר מכל האיש שלא חסך מילים ואת שבט הביקורת
בתיאור החיים ועוולותיהם ומי שהפך לסמל מאורעות הדמים ביפו ב תרפ״א.
מצדו האחד של ברנר רחוב שינקין שוקק חיים, מסחר ובתי קפה
מצדו השני רחוב בלפור ארוך, שקט ומוצל והוא ברנר כעשרה בניינים מכל צד ללא חן כלשהו כמעט עזוב ומיותם.
את שלושתם : בלפור, שינקין וברנר בולע אל קירבו אלנבי ובאחת הם מתמזגים בשאונה של העיר.
רחוב ברנר של היום הוא לא ברנר של פעם. אם תתעו ותיכנסו אליו במקרה בוודאי תופתעו מבנייניו המוזנחים להפליא בשעה שכל העיר מדברת שימור.
אבל התבוננות שניה בהם תסגיר את יופיים בימי ראשית וכל אחד מהם סופן בתוכו סיפורים אנושיים, אדריכליים ותרבותיים.
למשל ברנר 5, בנין משרדים משמים שנחנך כבר ב 1935 כבית מועצת הפועלים ונבנה מתרומותיהם של הפועלים עצמם ללמדנו שתל אביב הייתה פועלית לא פחות מבורגנית.
והבית שמולו, ברנר 4 , וילה יפיפייה שבמהלך השנים הפכה מדירות מגורים למשרדים ובה נולד המותג ׳טיולי בית ברנר׳, טיולים מאורגנים לקהל הרחב להכרת הארץ.
אני בוחרת להיכנס לרחוב ברנר במתכוון ולדמיין איך ייראה בעתיד.
ממש באמצע הרחוב, ברנר 14, ניצב בניין חדש שמעניין אותי ולמרות שאני רוצה להיכנס לתוכו
אני קודם כל חוצה את הכביש ומתבוננת בו מהמדרכה שממול.
הבניין שעמד כאן לפניי בנייתו של החדש שימש כבית פועלי ציון ובית הספרייה היידית ( אידיש)
על שמו של הסופר היידי י. ל. פרץ שהרבה לכתוב על מעמד הפועלים ולהופיע בפניהם ב … ורשה.
לאחר שנגזר דינו של הבית להיהרס בחר אדריכל יואב מסר לשמר את הערכים התרבותיים של המקום
ואם תעמדו כמוני מול הבניין תוכלו לדמיין את חזיתו כערמת ספרים. כמעט ומתחשק לדפדף ברפרפות החלונות כבדפי ספר.
את הספרים כתבו כמובן בדיו ונוצה מה שהעניק למלון את שמו INK Hotel ink. האמת שבאידיש הוא היה נקרא ׳טינת׳ אבל גם למחוות יש גבול.
גם בעיצוב הפנים של המלון על ידי סטודיו ירון טל נמצא מחוות נוספות לסיפורו של המקום בעבר:
בכניסה למלון עמוד מכוסה מדפים קטנים הנושאים קסתות דיו.
לצידו ספריה מודרנית עם כמה אזכורים לימי הספרייה היידית וממול בקצה החלל עיגולים משתלשלים למטה כמקלדת מכונת כתיבה.
בכניסה לחדרים מוצג מספר החדר על פני קסתות דיו ואת המסדרונות מעטרות תמונות שנראות
כאילו יצאו מתוך סיפור בספר תל אביבי פרי יצירתו של האמן טרטקובר.
אני אוהבת מחוות כאלו להיסטוריה, הן נוגעות בי ומרגשות אותי.
וכיוון שכבר התאהבתי במבנה סרתי גם לקומה התחתונה
בה התמקמה מסעדה אסיאתית משובחת, כל ביס תענוג!
המסעדה נושאת את השם סאן יאנג מה שאישר סופית את שאיפתה של תל אביב להיות עיר גלובאלית
עיר שכמעט השכיחה מלוח ליבה את היותה העיר העברית הראשונה ואת מאבק השפה העברית באידיש כשפת הלאום המתחדש בארצו.
נו שויין….
להזמנת לינה במלון לחצו כאן
