עד לא ידע- פורים והרכבת לתל אביב

מה הקשר בין פורים ורכבת לתל אביב?

חגיגות פורים בתל אביב , הנשפים, העדלאידע, בחירת מלכת אסתר וקולות התפילה שבקעו מבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי

היו עוד הוכחה להיותה של העיר העברית הראשונה יהודית, עצמאית, חדשנית ומושכת אליה המונים.

בשנות ה- 30 כשתל אביב מונה כ 150,000 תושבים פקדו אותה בימיי החג כ-200 אלף מבקרים.

היכן לנו המבקרים? היכן אכלו? ואיך הגיעו? תל אביב נדרשה להתארגנות יוצאת דופן לקראת ימי הפורים העליזים.

בשנת 1934 פורסם ב'טורים' שירו של נתן אלתרמן

'הוא והיא על הגג' המתאר את השניים יהודה וחוה'לה המגיעים מעפולה לקחת חלק בחגיגה.

בשיר מתגלה הרצון להיות עירוני אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל, כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל…

החשש מהעיר הגדולה והפיתויים בה :

יְהוּדָה הַגִּידָה נָא, שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה

וגם הצורך שכולם ידעו בימים שלפני המדיה החברתית:

אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים, גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים, אַל נִהְיֶה כְּמוֹ גְּלָמִים! הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה וְהָעֵף לִי נְשִׁיקָה, שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!