פרק 2 , ינואר 2021
משפחה להגנת הטבע -בעיר
צליל הטלפון סימן שנכנסה הודעה מהילדים ואם כי הם כבר כבני 30 אני מתפנה מיד לענות להם. בהודעה, היא, הגדולה מפנקת אותנו בתמונה של יצור קטן אבל גדול ממדים יחסית, מתנהל לאיטו במרפסת הבית. ׳מה זה הדבר הזה שאני בוהה בו כבר 20 דקות?׳ היא שואלת בהודעה. הוא (הבן) עונה בחייכן ואני עונה בשלוש אותיות: זחל.
אחר כך גילינו עוד אחד וכבר שבוע שאנחנו מארחים מסיבת זחלים בגלגולם, עוקבים ומתעדים את השינויים כשאני מלווה את ההתרחשויות בהסברים. החבר׳ה האלה, אלופי הטכנולוגיה מגלים חתיכת ענין במתרחש ממש כמו פעם כשהיו ילדים. ׳ואוו אמא מאיפה הידע הזה׳ היא שואלת אותי, לא דיברנו על גולם מאז שהייתי בת 5. ׳כי אני לא גולם׳ אני עונה לה בחיוך ׳וזוכרת מה שלימדתי ילדים כל כך הרבה פעמים, פעם, בטיולים שהדרכתי׳.
זה היה אחד הסיפורים שאהבתי לספר כשגילינו זחלים במהלך טיול. הייתי שולפת מהתיק כאילו במקרה צמד פרפרי בד, עוטה אותם על כפות ידיי ופוצחת בסיפור רומנטי על אבא פרפר שהתאהב באימא פרפרה.
אכן חלפו לא מעט שנים והסיפורים שלי היום הם לגמרי אחרים אבל מסתבר שלספר על פרפרים זה כמו לרכוב על אופניים, לא שוכחים!
ההתבוננות הזו בזחל וגלגולו הזכירה לי שגם אני עברתי כמורת דרך כמה גלגולים עד שהפכתי להיות מדריכת סיורים רק בתל אביב יפו. החלטתי שהגיע הזמן לספר עליהם …
