סיורים בתל אביב

להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

חולד, מכסי מים ואני, סיפור אמיתי!

מכסה ביוב

 

רב האנשים לא פגשו בו ממש… קוראים לו חולד, אם כי רבים מתבלבלים וקוראים לו חפרפרת.
הוא חי מתחת לאדמה, עיוור, וחופר לעצמו וילות מרובות חדרים מתחת לאדמה. אנחנו מזהים את מיקומו בעיקר מערימות האדמה המתגבהות כאשר הוא מכין את חדריו, בדרך כלל במקומות בהם הוא אוסף בצלים אל ביתו.
סיפור שהיה כך היה:
לפניי לא מעט שנים בראשית דרכי בהדרכות עסקתי בפיתוח תכניות חוויה לסיוריי ילדים, בין היתר גם בחי כיף. יום אחד ממש לפניי שכבר הייתי אמורה לעזוב הביתה ולאסוף את ילדיי מהגן הביאו אל פינת החי הלימודית, חולד ואני מיהרתי לאסוף אדמה עבורו. יום קודם לכן, כך זכרתי, עבדו אנשי העיריה (ראשל"צ) בסביבה וטרקטורים הפכו את האדמה. מצוידת בדליים ירדתי לשם, כשלפתע נפער בור באדמה ואני נחתתי לתוך בור מים עירוני שכפי הנראה לא טרחו לסגור אותו בחזרה. הזרם היה חזק ואני נאחזתי בכל כוחותיי נלחמת בו ומושכת את עצמי למעלה.
רטובה ומותשת, ממוקדת מטרה הבאתי דליי אדמה עבור החולד וכמו שאני, רטובה ונסערת, נסעתי אל גן הילדים לאסוף את ילדיי. אמא, הבאת לנו איזו חיה היום? שאל אותי הקטן, לא! עניתי ולעצמי המשכתי: טוב שהבאתי את אמא…
תאמינו או לא, מאז מכסיי ביוב, הם דבר שמרתק אותי. זה התחיל מזה שהייתי מתחמקת מלדרוך עליהם והמשיך בהתעניינות מה כתוב עליהם…
השבוע ביפו מצאתי כמה מכסי מים מיוחדים שכאלו… ואם תתבוננו היטב תבינו מה מיוחד בהם כל כך

שתפו עם חברים!

דילוג לתוכן