בגדאד 1941- בארי 2023

ערב לכאורה שיגרתי אבל באחד מבתי האמידים היהודים נערכות הכנות קדחתניות ל 'חתונה' מרדכי ביבי ( אבא שלי) נער צעיר, בין המפיקים ל'נשף' רב משתתפים.

תל אביב. 7 באוקטובר 2023. שבת בבוקר

6.25 אזעקה מפלחת את השקט. גודל הזוועה רק מתחיל להתגלות מדקה לדקה הוא רק יגדל.

נדהמת אני מתחילה לחפש תשובות. נוסעת לבקר את אמא וממדף בחדר העבודה של אבא אני שולפת באקראי חבילת צילומים.

מאחורי התמונות כתוב בכתב ידו: ואדי נחאביר 6.11.2001.

יום השנה לפטירתו של אבא

מדפדפת בספרים שכתב אבא על המחתרת בעיראק, מגלה את סיפור 'החתונה' מנסה לדמיין את האירוע שמעולם אבא לא התעכב לספר את פרטיו.

נכון, הוא בהחלט לא היה החתן, אבל האמת שלא באמת היה שם אחד כזה.

זה היה נשף במסווה להתכנסות הועידה השנייה של המחתרת הציונית חלוצית בעיראק שהחלה להתהוות מיד אחרי אותו פוגרום ביהודי בגדאד.

"זה היה ביומו הראשון של חג השבועות תש"א , יום א' בשבוע… לפנות ערב…

פרצו פרעות אכזריות. יהודים שנסעו במיניבוסים הורדו ונשחטו לעיני כל…"

כך מתאר אבא בפתיח לאחד מספריו את האירוע אותו חווה: יומיים של פרעות ברחובות בגדאד.

יהודים נאנסו, נרצחו ובתיהם נבזזו ונשרפו ויירשם בספרי ההיסטוריה בשם 'פרהוד'

פוגרום שבעקבותיו הגיעו שליחי היישוב בארץ ישראל לבגדאד ויחד עם יהודי העיר החלו בהקמת המחתרת הציונית החלוצית בעיראק

שבעקבותיה העלייה הבלתי לגאלית ממנה אל ארץ ישראל החלה!

אחד מהשליחים, חבר קיבוץ מעוז חיים, היה עזרא כדורי ואחד 'המקומיים' שהיה ממקימי המחתרת היה אבא.

בזכותו של עזרא כדורי (שאת קולו הרועם והחם אני יכולה לשמוע עד היום שר את שירי ארץ ישראל, כשהיה מגיע לביקור בביתנו)

הגיעו כמה מהמעפילים מעיראק להתיישב במעוז חיים שבעמק בית שאן.

גם אבא היה בהם אך הוא נאלץ לוותר על חלום ההגשמה ועבר לעיר על מנת לעזור בכלכלת משפחתו.

11 נקודות התיישבות עולות בנגב, אחת מהן קיבוץ בארי. בין מקימיו בני מעוז חיים וקבוצת עולים מעיראק. המיקום ואדי נחאביר, בקרבת עזה.

מעוז חיים ובארי היו מהמקומות שנחרתו על לוח ליבי בזכות הסיפורים.

אבל אותה שעה דיווחי הטלוויזיה היו קשים מלקלוט ובוודאי לא היה מקום בראש הצפוף לזיכרונות.

כששלפתי את חבילת הצילומים מהמעטפה נדהמתי לראות את אבא מסיר את הלוט מהשלט בו נקרא יער נחאביר בבארי

על שמם של 180 נרצחי הפרעות בעיראק – הפרהוד.