סיור בשכונת מונטיפיורי

פרדס בואדי

סיור בשכונת מונטיפיורי

שכונת מונטיפיורי היא שכונה שאם אתה לא צריך שם משהו, אתה לא נכנס לתוכה… אני אוהבת לבקר בה מידי פעם: עם אמא שלי שלכאן הגיע כתינוקת בת חצי שנה מברלין, עם המטיילים שלי ועם עצמי, כי יש בה חן מיוחד לשכונה הזו.

כשצועדים ברחובות תל אביב קשה לדמיין שלא כל כך מזמן היו כאן פרדסים. שכונת מונטיפיורי נבנתה בשנות ה -20 על שטח פרדס שרכשו משה ויהודית מונטיפיורי על מנת לאפשר ליהודי יפו להתפרנס מחקלאות.  לא פלא שהם הונצחו דווקא כאן. את הפרדס רכשו מרבי יהודה הלוי מהעיר רגוזה היא דוברובניק של היום,  מי שנחשב למייסד הקהילה היהודית ביפו. הפרדס על פירותיו העסיסיים הניב אולי פירות אך לא כסף.

מלבד פרדסים בשכונה סיפורים רבים וכמה מקומות שנותרו כאילו קפאו בזמן. אתה הולך וכמעט שלא יכול להאמין: הואדי שהציף את הבתים, בית הספר בצריף בית הכנסת ובדמיוני אני רואה את המורה חסידה והמנהל וסרמן, בית המרקחת הישן , הכביש השחור וכמובן סיפורה של משפחת אקסלרוד וכרמל פילם.

רק בשנת 1942 הסתפחה השכונה לתל אביב. האזור שסביבה הפך במשך השנים לאזור תעשיה ומוסכים ורק בשנים האחרונות השכונה זוכה לעדנה.

אני אוהבת לשוטט בה. לגלות את צריפי העץ שעוד נותרו בה, להגיע עד לגשר יהודית החדש ולדמיין את הרגע הזה שבו ביום חורף סוער היה הנחל עולה על גדותיו ומציף את בתי השכונה, כך סיפרה לי אמי כך מספרים לי כל מי שגדל כאן.

במיוחד אני אוהבת לעמוד מתחת למגדל המים. בצריף שלא נותר ממנו דבר ישנו הזוג מונטיפיורי לילה אחד בביקורם בארץ. אם תביטו אל מגדל המים צפויה לכם הפתעה: תחתית המגדל מעוצבת כמגן דוד,  סמל  לעם ישראל המתחדש בארצו. כמו בכל סרט טוב אל הפינה הזו משתרבבת  פרשת רצח מסעירה, פרשת הרצח של יעקב צוואנגר המהנדס שבנה את מגדל המים המיוחד של השכונה.

כאן בשכונה התגורר ליפא העגלון עליו  כתב יחיאל מוהר:

"… ליפא העגלון אומר / שקצת פחות זה קצת יותר, / צריך למתוח המושכה / וקצת לקחת חזרה."

סיפורים בשכונת מונטיפיורי

גשר יהודית שכונת מונטיפיורי

גשר יהודית

עקבתי אחרי התפתחותו בדריכות. למען האמת לא הצלחתי לרכוש לו חיבה. עמודי הפלדה המעוגלים צבועים בלבן נראו לי זרים בקו הרקיע שאני חולפת מתחתיו מזה

לקריאה >

מפה של שכונת מונטיפיורי

דילוג לתוכן