להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המלצות

מה הקשר בין מגיפה, מלכה וקרוא-סון?

הסיפור מאחורי הקרואסון

רגע לפני שאני מתישבת להתענג על כוס קפה וקוראסון מתפצפץ בפה מזמינה אתכם למסע בזמן ובמרחב. השנה 1679. המקום ממלכת הבסבורג- וינה.
הממלכה, המכונה ׳רומא הקדושה׳ סובלת ממאבק קשה מבחוץ אל מול האימפריה העות׳מנית – המוסלמית ומבפנים ממאבק דתי חריף: קתולים מול פרוטסטנטים , ואם כל זה לא מספיק פורצת בוינה מגיפת דבר קשה וחמישית מאוכלוסית העיר עוברת לעולם הבא ( 76,000). בניגוד לתבוסה בחזית-המגיפה, בחזית המלחמה האבסבורגים גוברים על העות׳מנים ולרגל חגיגות הניצחון אופים עוגיות בצורת סהר – שהוא כידוע מוטיב בדגל האימפריה העות׳מנית( מזכיר לי את רעיון אוזן המן שלנו).
כמעט במדויק 100 שנים אחר כך בשנת 1774 הופכת הארדוכסית של וינה, מארי אנטואנט למלכת צרפת. מרוחקת מביתה האהוב מהגינונים והמאכלים שהיתה מורגלת בהם נודד המאפה בצורת סהר לצרפת רק שכאן עושים לו טוויסט קטן הוא נאפה תפוח ואוורירי הרבה יותר, נקרא קרוא-סון (פירושו סהר) והופך למאפה צרפתי, אותו נהגה המלכה, מארי אנטואנט לאכול בארוחת בוקר לצד כוס הקפה שלה.
הוכחות כמובן אין לי לכל פרטי הסיפור המתגלגל הזה אבל זה כמובן לא מה שיפריע לי להתיישב באיזה פאטיסרי משובח בתל אביב ולהתענג על קרוא – סון לצד כוס קפה ולהרגיש מלכה!

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter

שתפו עם חברים!

Skip to content