קדש ברנע, השליחים, המרגלים ואהבת הארץ…

חול המועד סוכות, ערב הושענה רבה
יצאנו חבורה קטנה של אוהבי ארץ ודעת דרומה…

המועד נקבע לפי הודעת הצבא על פתיחת כביש 10 לנסיעת הציבור,
אירוע נדיר שהכיל בתוכו סערת רגשות עם ההכרה שחג שני של סוכות לעולם יהיה אחר עבורנו
יחד עם ההתרגשות והשמחה על חזרה אפשרית עוד רגע של החטופים.
לאחר מספר תחנות בהם עצרנו בעמדות החיילים מפנקים אותם במיני עוגות ומגדנות
ומתבשמים משיחות של צעירים נחושים ׳תהנו אנחנו כאן לשמור עליכם׳ 
עצרנו לצד השלט המורה : קדש ברנע.
קדש ברנע הוא המקום ממנו יצאו 12 שליחים לתור את הארץ וללמוד מה אופייה.
בתום 40 יום כששבו חלקו את את רשמיהם : אולי הארץ טובה אבל לא נוכל לה!
רק שניים: יהושע בן נון וכלב בן יפונה דיברו בשבחה ואמרו ׳כי נוכל׳.
מאורע דרמטי : מעכשיו יכונו השליחים – מרגלים
והשניים שדיברו בשבחה יהפכו כשהם נושאים אשכול ענבים, סמל התיירות בישראל , סמל מורי הדרך.
כי זוהי שליחותו של מורה הדרך: לפזר אבקה של אהבת הארץ.
וכמו אהבה היא לא תמיד נוצצת והיא כואבת אבל היא מרגשת, מחברת ומזכירה לנו כל פעם מחדש
שאין לנו ארץ אחרת ויש לנו למרות הכל ארץ נהדרת.

קחו לכם מורה דרך וצאו לטייל ברחבי הארץ להכיר, לחוות , להתרגש ולהתאהב מחדש.
הזדמנות לתמוך בענף התיירות שנפגע קשות בשנתיים האחרונות, במורי הדרך, בתי המלון ובכלל.
אני כרגיל מחכה לכם עם סיפורי העיר העברית הראשונה.

נ. ב בתמונה אמיר ואני שני מורי דרך בקדש ברנע עם דגל ישראל במקום אשכול ענבים…