סיור ביפו עג'מי – החיים עצמם

עג'מי 2009, הסרט, לא השכונה, השאיר עלי את חותמו.

דרמת פשע מטלטלת  בשכונה יפואית, השחקנים חסרי הניסיון במשחק ועתורי ניסיון חיים הלכו בי אימה. אז עוד לא דמיינתי ששלוש שנים לאחר שהשכונה הדרמטית הזו פרצה לתודעה אבחר בה אני כמקום מגורי. ואני כבר מדריכת טיולים תל אביבית מנוסה היודעת דבר וחצי על החיים, וכן גם על ההיסטוריה המקומית הענפה.

עג'מי, הפרסי בתרגום מילולי, היה ידידו של הנביא מוחמד, כך מספרת המסורת שמצביעה על קברו ביפו עליו נבנה במאה ה19 מסגד  ומסביבו מבני מגורים. כך קיבלה השכונה שהתפתחה מהעיר העתיקה  בין הים לדרך הראשית דרומה את שמה.

את קווי הגבול של השכונה ניתן לשרטט על המפה אך טיול רגלי בה יבהיר עד כמה הגבולות מטושטשים. עג'מי נבנתה כאחת משכונות רבות שנבנו עם  התרחבותה  של יפו במאה ה 19, שכונות אתניות של  יהודים, נוצרים ומוסלמים כל שכונה והיופי שלה כל שכונה והסיפור שלה.

טיול בשכונת עג'מי לוקח אותנו בין ים לסמטאות, בין ישן לחדש, בין פעם לעכשיו. המבנים ההדורים לצד מבנים מרופטים מעידים לא רק על שיני הזמן כי אם גם על מלחמות ותהפוכות שלטוניות. בין הרעש לשקט שכאן אני אוהבת להקשיב לצלילים: קול המואזין  המתחלף בצלצול פעמוני הכנסייה, צלילי נגינת העוד שבוקעים פה ושם מחלון של חמארה מקומית,  קרקור תרנגולים ופעיית כבשים, לעת ערב מפלחים את האוויר פיצוצי  זיקוקים צבעוניים המרמזים על חתונה. אישית בפינה הסודית שלי אני מתמכרת עם המטיילים שלי  לצלילי נבל של נגנית מופלאה.

בעג'מי אפשר גם להתאהב דרך הבטן. לצד התורים הארוכים בחומוסיות המפורסמות שבשכונה אבו חסאן או קלבוני  פזורות מאפיות הבייגלה המפורסמות וכמובן  כמה ממוסדות הקפה שעם ריחם אני אוהבת להתעורר בבוקר. אם מדברים על ריח אז אין כמו לשבת בטיילת הים, שרועים על הדשא או ישובים על ספסל ולהתמכר לריח הים, מה שמזכיר שעוד לא דברנו על ארוחת דגים יפואית.

יותר מהכל אני מחפשת את המאכלים המסורתיים אותם אפשר לטעום בעיקר בבתים. בידיים אוהבות לשות הנשים את הבצק וממלאות אותם בתבלינים עם סיפור. אני אוהבת את המפגש האנושי ואת הסיפור בקצה המזלג.

כשאני משוטטת בשכונה שלי להנאתי אני אוהבת להתבונן בדלתות. כאן אפשר למצוא אין סוף מיוחדות. אני יודעת שמעבר לכל אחת מהן יש סיפור אנושי מיוחד לא פחות ואני סקרנית לגלות אותו, לפתוח דלת תרתי משמע.  מפגשים שאני חושפת גם למטיילים שלי אם מתאפשר.

בעיתונות ובטלוויזיה מדברים על יפו בהקשר של ג'נטריפיקציה ושווי נדל"ן  עג'מי הסרט על פשע  אבל הסיפור כאן הוא הרבה יותר מרתק ומורכב מזה. לכן מומלץ לצאת מהכורסא ולחוות את המקום בעצמכם ולגלות לצד כל אלה את תמצית הקסם של המקום. כאן מומלץ לסייר עם מדריך,  במקרה שלי עם מדריכה מקומית.

עג'מי היא השכונה שלי. המקום בו בחרתי לחיות ולגור. ואת הסיפור שלי בבית שלי אני שוזרת בסיור. כאן אני הולכת  לישון ומתעוררת אל תוך רקמת החיים  העדינה והמאוד מיוחדת.

אולי הצלחתי להעביר לכם כאן את תמצית הקסם של השכונה אבל סיור כאן ואיתי הוא הטעם האמיתי