סיור בפלורנטין

סיפורה של השכונה מסקרן לא פחות ותוך כדי סיור נגלה אם היא  יפו או תל אביב  למה  נקראה פלורנטין, מה סיפרו על ילדותם כאן חיים טופול וטוביה צפיר ומה התרחש באותו בוקר בו נתפס ונרצח אברהם שטרן 'יאיר'.

לא פחות מכך יש כאן כמה מוקדי אוכל מיוחדים וטעימים, בתי קפה וגלריות, בעלי מלאכה מיוחדים ודלתות, דלתות שהן לכאורה סתמיות.

נקישה על דלת, חריקת צירים- אלו הרגעים המיוחדים בסיור בהן נפתחת בפנינו דלת, ואנחנו צוללים למפגש וסיפור אישי מרתק: צלם או מעצב אופנה, שחקן או איש הייטק שעשה הסבה. כי בסופו של דבר  העיר והשכונה הם מגוון האנשים שחיים בה.

שכונת פלורנטין היתה במשך שנים שכונת מעבר לצעירים שבאו לטעום את חיי העיר, אהוד בנאי בשירו 'פלורנטין' מתמצת את התחושה בדיוק רב:

" ערב חג והיא לבד, מול הטלוויזיה,
בבית הכנסת הסמוך מתפללים ערבית,
מעבירה לה את הזמן, ואת הכאב,
בעזרת כוס נס קפה ענקית

לא רוצה טובות, לא עזרה סוציאלית,
מגדלת פטרוזיליה ושבעה חתולים,
רעש מכונות תפירה וריח טרפנטין,
אל תנסו לקנות או לשנות את פלורנטין"

וגם בשירה של  יהלי סובול "מכה אפורה" הבנים של פלורנטין:

" היא אמרה לי תראה
החיים די קלים
נשכור לנו חדר בדרום תל אביב
ונחיה כמו גדולים
ונחיה מדקה לדקה"

בקצה  המערבי של השכונה נמצא בית כנסת 'אהבת חסד' שסיפורים רבים נקשרו בו. פעם רבים  התפללו כאן היום מעטים וברוח המקום מעוטר גם הוא בגרפיטי.  חוה אלברשטיין שרה  את מילותיו של  נדב לויתן בשיר:

"בבית הכנסת, אהבת חסד,
ברחוב אברבנאל,
מתפלל בודד בא לקבל,
את פני השבת."

בואו לגלות את פלורנטין רגע לפני שהיא משתנה…

*מתאים במיוחד גם לסיור נשים