MY CUP OF TEA…TLV
כשגנרל אלנבי כבש את תל אביב הקטנה וקיבל כמחווה רחוב שכולו חולות על שמו, הוא קצת נעלב. אבל
מהר מאוד האנגלים כבשו את הרחוב בשנית. הנימוס האנגלי אמנם לא חילחל במהירות אצל יושבי החולות אך התה לעומתו החל לזלוג מהקנקנים בדיוק אנגלי מידי יום בשעה 5 אחה״צ בתוספת נדיבה של חלב וכל גינוני הטקס. רק השאלה שבבריטניה דנו בה עשרות שנים לא עלתה כאן לדיון: האם מותר לכל בן מעמד לשתות תה?! על שאלה אחרת לא היה מבחינתם עוררין: התה משפר את הזיכרון! סגולה שאולי השפיעה על נוהל חלוקת תה במסדרונות בית הסתדרות הפועלים.
5 o’clock היה לצו השעה!
התה שכבש את ליבותיהם של הרוסים לא פחות מהאנגלים עשה עליה לארץ יחד עם הכלי המרכזי של הטקס: הסמובר, מיחם מים מסוגנן. בעוד יהודים רבים הביאו סמובר הגיעו הזוג זיידלר לתל אביב עם מפעל לתה, ׳תה ויסוצקי׳.
ראשיתו של המפעל ב 1849 כשקולונימוס זאב ויסוצקי, עלם בן 25 , בן עניים, החל לסחור בעלי תה והפך לספק הראשי של חצר הצאר. כתומך נלהב של הרעיון הציוני וכיהודי מאמין שדגל בתיקון עצמי וחברתי על פי ׳תורת המוסר׳ החל לתרום מכספו למוסדות ציוניים ולתמוך באנשי רוח. אחד מהם, אשר גינצבורג הידוע בכינויו ׳אחד העם׳, הפך למנהל הסניף הלונדוני של ויסוצקי.
אבל אז הפך התה לציוני.
שמעון זיידלר נצר למשפחת ויסוצקי ואשתו עלו לארץ בשנת 1936 ופתח בתל אביב במרתף בנין אלנבי 56 את בית האריזה הראשון בארץ ישראל של תה ויסוצקי. ב1957 לאחר שנפטר המשיכה אידה אשתו לנהל את העסק ביד רמה והפכה את ויסוצקי למותג של ממש. בין יתר החידושים שהכניסה היה סגירת שקיק התה בפס כסף ולא בסיכות. בניהולה החברה נדדה מאלנבי לרחוב חשמונאים בו שוכנים עד היום משרדי החברה. סיפור החברה ממשיך להתגלגל אבל אני חייבת להפסיק כאן, השעון מורה 5 ואני מחויבת להפסקת תה…
