פחד גבהים או חלום מרקיע שחקים

הטלפון צלצל כמו בשגרה, אבל השיחה התחילה אחרת.

היא סיפרה על יום ההולדת המתקרב של בעלה

ועל החלום שנרקם בשנתיים האחרונות לגלות את סוד גורדי השחקים של תל אביב.

ואני, שכבר זמן רב חולמת ליצור סיור כזה ומוותרת בכל פעם מחדש מול הפרוצדורות והקשיים,

או אולי מבלי דעת זה קשור בי ובפחד גבהים,

לא שיערתי שעוד רגע אקפוץ אל תוך משימה חדשה.

השיחה הנעימה התגלגלה בטבעיות, עד שקיבלה בפתאומיות תפנית חדה:

הסיפור הפך למילים שהיכו בי ולקחו אותי מיד לאותו בוקר של ה־7 באוקטובר:

מחבלי חמאס, כפר עזה, ממ”ד, ירי, שיקום…

המילים רצו מול העיניים, ואני ידעתי שאת החלום הזה, לאיש הזה, אני הולכת להגשים.

שיחת טלפון אחת לאשה הנכונה – פתחה את הדלתות.

׳הסיור מתקיים, מצפה בהתרגשות׳, שלחתי לה הודעה כעבור יממה.

7 באוקטובר.  7.30 בבוקר. כפר עזה.

עשרות מחבלי חמאס מכתרים את הבית. נכנסים… יורים לכל עבר ומשליכים רימון לעבר דלת הממ"ד.

הם, שלושה,  ננעלים בממ״ד. במלחמה על ידית הדלת הוא לא מוותר.
גם הם לא,
ויורים לו לתוך כפות הידיים. הוא שוכב מדמם.
הן, אשתו ובתו, מאלתרות חסם עורקים ממטען טלפון.
היא קופצת מחלון הממ״ד לבית להביא מים.
27 ניסים בבוקר אחד היא מסכמת ושיקום של שנתיים.

שני ניתוחים בדרך  והחלום לחזור לנגן בסקסופון יתגשם.

תל אביב  1.12.2025

נפגשנו בצהריים.
הם, זוג יפה נמרץ וחייכן, עיניים בורקות.
אני סיפרתי על האהבה לתל אביב הוא אמר: אני איש של אדמה.
אז למה גורדי שחקים? שאלתי. שאלה שתלווה אותנו כל אותו אחר הצהריים.

בלובי של מגדל תוהא, פגשנו את ערן.
ערן, אחרי משפט וחצי כבר מדביק אותנו בלהט לגובה.
אהבתו לבניין ולעשייה סוחפת.
דרך הסיפורים שלו הבניין שעד לפני רגע היה מוזר בעיניי. הופך ליפה במיוחד.
לשעה קלה הרגשנו כמו בתוך משחק מונופול, גרסת גורדי שחקים.