סיור בשוק הפשפשים

שוק הפשפשים – צמד מילים שמהלך עליי קסם.
הדוכנים, הריחות, הצלילים – אני מיד מרגישה טעם של פעם.
הפשפוש הזה בעבר מרגש אותי.
לא רק הסיפור ההיסטורי – המגע עם העבר.
מין סוג של געגוע למה שהיה, למה שאולי עוד אפשר למצוא.

פעם הכול היה אחרת…

כל חמשת החושים נדרכים –
טובלים ומתבלים את ההיסטוריה בשלל ריחות, קולות, מראות וטעמים.

אבל לא שוק הפשפשים של לונדון, פריז או ברלין –
 כמו השוק של יפו.

הלבנט – המקום שממנו זורחת השמש – הוא ערבוביה של שפות, דתות, פרצופים,
סגנונות בנייה, טעמים.
היהודי המזרח האירופי נפגש עם הרוכל הערבי, שפגש את הסופר האשכנזי, שפגש את הצליין הרוסי.

בלבנט שום דבר לא צפוי –
חוץ מהשמש שתזרח בבוקר.
וגם בשוק שלה – שום דבר לא צפוי.

זה לא מה אתה מחפש – זה מה שאתה מוצא.
ממש כמו צב…

השוק הוא לא רק מקום – הוא קצב.
זה לא רק מסע בזמן, אלא הזמן עצמו –
כאן הכול: שוואייה שוואייה… יאווש יאווש…

לכאן לא מגיעים כשאין זמן.
קח את הזמן. פסק זמן.

אין זמן אבוד – רק זמן אחר
כאן הכיף הוא ללכת לאיבוד.
כאן הקצב שונה,
והלב פועם בקצב משלו.

אפילו הביטוי "עבר זמנו – בטל קורבנו"
לא שייך לכאן.

שוק הפשפשים הוא לא עוד קניון.
אין כאן מותגים – יש פריטים חד-פעמיים עם נשמה.

טיול בשוק הפשפשים הוא מסע קטן לגילוי עצמי.
מקום שבו הדמיון משתחרר,
החושים נפתחים,
והלב מרגיש.

ומי שמוכן – יוצא עם משהו ביד.
אבל לא פחות מזה – עם משהו בלב.

💛

צריך רק להחליט – כן או לא!

טיול בשוק הפשפשים הוא גם דרך לגלות את עצמך מחדש.
מקום לדמיון, ליצירתיות.
שיעור בקבלת החלטות, בניהול משא ומתן.

אבל כלל אחד יש לדעת:
"בבורסה של יפו – לכל דבר יש מחיר.
לכבוד – אין. הוא מעל הכול."

תעצרו לקנות פריט אחד.
תנו לסוחר פרנסה עם חיוך.
קחו איתכם הביתה משהו –
אולי לא תעשו איתו כלום,
ואולי תמציאו אותו מחדש.

כך או כך – אתם משלמים על החוויה, לא על הפריט.

להרבה מהפריטים בשוק יש נשמה.
לכל פריט – יש סיפור.
ואם תשאלו – אולי תגלו.

כאן ממששים את החפצים.
המונחים בגיבוב בחנויות דחוסות,
או פרושים על שטיח דהוי,
בסדר אקראי.

אני מזמינה אתכם להצטרף אליי לסיור בשוק הפשפשים של יפו.
לשמוע את הסיפורים שמתגלגלים בין הדוכנים,
ללטף זיכרונות, לגלות אוצרות,
ולהתאהב – כמו שאני מתאהבת כל פעם מחדש.

כי בשוק הזה,
אתה אף פעם לא יודע מה תמצא –
אבל אתה תמיד יוצא עם יותר ממה שבאת.