משולשים בכיכר הכנסת

 

מבט אל כיכר הרברט סמואל, כיכר הכנסת או כיכר האופרה, מגלה לנו מחווה אדריכלית קטנה ומיוחדת.

צריך רק רגע לעצור ולהתבונן.

רחוב אלנבי היה הרחוב הראשון בתל אביב “שעשה שבירה” אל הים,
והאדריכל ריכארד קאופמן תכנן את הכיכר  שבסופו כך שתיפתח אליו כמו מניפה.

בהמשך הוסיף האדריכל יוסף נויפלד את רעיון המבנים שבכיכר,
עם חזיתות בעלות חללים משולשים — מוטיב גאומטרי שהפך לסימן היכר.
על בסיס הרעיון הזה תוכנן גם קולנוע קסם, שנבנה לבסוף רק ב־1945,
ונחשב לאחד המפוארים בעיר.

בשנת 1948, עם קום המדינה, הוחרם הבניין כדי לשמש כמשכן הכנסת הזמני.
ואכן, במשך תשעה חודשים נערכו בו ישיבות הכנסת (ובמבנים נוספים),
עד המעבר למשכן בבית פרומין בירושלים.

לאחר מכן שינה הבניין ייעודים שונים, והידוע שבהם, משכן האופרה הישראלית,
עד להריסתו ב־1988.

חמש שנים מאוחר יותר, בעת בניית מגדל האופרה,
שולב מחדש אותו אלמנט אדריכלי, המשולשים, כמחווה לקולנוע קסם.

אם תעברו באזור, שווה לעצור רגע בכיכר היפה, שעברה מתיחת פנים מוקפדת,
ואולי אף להיכנס ללובי הבניין ולעיין בתמונות
שהן מחווה בפני עצמה לימי ראשית המדינה.

בתמונה שלפנינו ניתן להבחין במשולשים של קולנוע קסם.

זו תמונה מרגשת במיוחד:   קהל רב נאסף בכיכר.
התאריך: אוגוסט 1949. האירוע: מסע הלוויה של חוזה המדינה.

אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת…