מלון גנים רמת אביב -סביוני רמת אביב
מיני מפגש חברים של שבת בבוקר. סביוני רמת אביב. המכונית גולשת בקלילות לחניה. קערת הסלט שבידי מאטה מעט את צעדיי ורגע לפני שדלת הזכוכית נפתחת בפנינו, אני מבחינה בשלט עם שם הרחוב: מאוריציו ויטלה, תעשין.
הזיכרון יכול להיות לפעמים כל כך קצר אני מהרהרת בליבי, הרי כאן ניצב עד שנת 2005 מלון רמת אביב. אם תל אביב קיבלה את שמה מכותרו של ספר בדיוני הרי השכונה כאן קיבלה את שמה מבית מלון.
עם קום המדינה המשיכה תל אביב להיות הבירה דה פקטו. המלחמה הקשה בכל החזיתות לא הפריע לקברניטה הראשי לחשוב כמה צעדים קדימה: היכן ישכנו דיפלומטים שיגיעו ארצה לביקור ממלכתי. הפתרון עבר לידיהם של שלושה שנפגשו באיטליה (וכל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו), וחברו בין היתר להקמתו של מלון שכזה: עדה סירני, אלמנתו של אנצ’ו סירני ובעצמה מי שעמדה בראש המוסד לעליה ב׳ באיטליה, יהודה ארזי מאנשי ההגנה והמוסד לעליה ב׳ ומי שעסק ברכש בעבור המדינה ומאוריציו ויטלה תעשין ישראלי, מיסד תשלובת הטקסטיל ויטלגו.
השטח עליו יועד להיבנות בית המלון, היה עד אז חלק מאדמות הכפר שייח מוניס וכלל גם את ביתו המפואר של מחמוד באיידס אפנדי, בית אדום שתוכנן בשנות העשרים על ידי האדריכל היהודי יוסף ברלין (הבית נהרס ב 2003).
בית המלון נחנך באוגוסט 1951, בשמו המלא נקרא : מלון גנים רמת אביב. בראשיתו נבנה בסגנון כפרי של מבני בונגלוס ומאוחר יותר נוסף מבנה מרכזי. בית המלון כולו הוא התהדר במיטב התוצרת האיטלקית וכלל אפילו מכשיר טלפון בכל חדר! כשהחלו להגיע אורחים רמי מעלה לארץ, אנשי שם , הם התארחו כאן.
על מנת לנהל מלון ברמה גבוהה נפתח בצידו בית ספר ממשלתי למלונאות- תדמור.
מאז הזרימו לא מעט מים לנהר הירקון… בית המלון שאיבד מחינו נהרס ב2005 ובמקומו נבנתה שכונת סביוני אביב. בית הספר למלונאות נסגר בהדרגה עד לימים אלו.
כשאתם חולפים על פני רחובות ש"י עגנון, לוי אשכול, דרך נמיר, תנו מבט לעוד סיפור קטן מראשיתה של המדינה שהקימה עצמה מאפס.
