ומה אבשל לארוחת הצהריים?
שאלה את עצמה אותו בוקר…׳ או שאולי בעצם לא שאלה!
הימים, הם ימי המלחמה העולמית הגדולה (הראשונה),
הגברים נקראו להילחם והנשים נאלצו להספיק קצת יותר: : לעבוד ולפרנס, לטפל בבית ובילדים, לכבס, לגהץ, לבשל ולחנך. כל אלו היו רק חלק ממשימות יומה של האשה. לשאלה מה אבשל היום לא היה מקום: האפשרויות ממילא היו מוגבלות וההיצע קטן אבל מידיהן של הנשים יצאו מאכלים פשוטים ומשביעים שהעניקו לילדים בטן מלאה ולימים טעם של געגוע לאוכל של אמא.
זו הייתה שעתה הקשה של האשה אך גם שעתה היפה בה החלו להכיר בחשיבותה גם מחוץ למשפחה במסגרת החברתית הרחבה.
מציאות המלחמה לא הותירה ברירה האופנה השתנתה , המחוכים הוסרו, השמלות התקצרו ונעשו נוחות יותר, והנשים הפשילו שרוולים על מנת לעמוד בכל המטלות.
הבית היה חייב להפוך ׳שימושי׳ ויעיל יותר. כך תוכנן המטבח הראשון במחשבה על האשה, מטבח שכונה ׳מטבח פרנקפורט׳ על שם המקום בו יוצר יביצור המוני בפעם הראשונה. קטן , אך מנצל כל פינה והכל בהישג יד.
דגם המטבח ׳עשה עליה׳ לתל אביב הקטנה והפך לא מעט נשים למאושרות.
מטבח פרנקפורט הוא חלק מהסיור שאני כל כך אוהבת
׳הבתים היפים של תל אביב׳ אפילו אני 1.60 גובה מצליחה לשלוף קופסה מהמדף.
יחלפו עוד שנים עד שהגברים יפשילו אף הם שרוולים וייכנסו גם הם למטבח… הו אז כמובן ישתנה גם תכנון המטבחים…
את ההמשך אתם יכולים לדמיין או פשוט להצטרף לסיור הקרוב
