"שוב נהיה גברים עמוקי־חזה, דרוכי אברים, עזי־מבט" היתה קריאתו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני השני באוגוסט 1898. …ללא חוסן גופני לא תהיה תחיית ישראל בארצו.
ויהדות השרירים יצאה לדרך.
"היהודי גלה מגופו" טענו ואין מדובר במחלה תורשתית ארץ ישראל וחברה חדשה ירפאו אותה. והגיעו לכאן.
בעוד עבודת אדמה וסלילת כבישים היו לשגרת יומם של היהודים שהגיעו ארצה הספורט כבש אט אט את כולם.
גם הרב קוק הצטרף לקריאה "… שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש…"
יהדות השרירים של מקס נורדאו היתה לעובדה ואגודת מכבי קמה, כמובן על שמו של מי שייצג את הכח – יהודה המכבי. השנה.1912.
אבל ב 1932 נפל דבר מתוך חזונו של יוסף יקותיאלי יצאה לדרך המכביה הראשונה שהתקיימה, איך לא, כמובן בתל אביב ובחסותו של הנציב העליון סר ארתור ווקופ.
לא רק יהדות השרירים התעוררה לחיים יהודי העולם 390 במספר מ 27 מדינות הגיעו לתחרות וזה לא היה דבר של מה בכך. המסע מניו יורק למשל עד תל אביב היה מסע של 3 שבועות באוניות ורכבות ולמרות זאת לא וויתרו עליו. תחרות ספורט יהודית על אדמת ארץ ישראל. תל אביב.
ואם כי כולם דיברו על גוף הגבר היתה זו דווקא האישה סיביל קוף שגרפה 4 מדליות זהב.
לתכנונו של המגרש הוזמנה אשה אחרת ג'ניה אוורבוך אדריכלית צעירה ומוכשרת שתכננה מגרש האליפטי וטריבונות עץ עם 5000 מקומות ישיבה. היום כמעט ולא ניתן להבחין בו בתיכנונו מחדש של מתחם נמל תל אביב.
אצל היהודים כמו אצל היהודים אם יש ספורט כדאי שיהיה אקשן ומקבוצת מכבי פרשה קבוצת נערים וקראו לקבוצתם 'אלנבי', בימים שעוד האנגלים נחשבו כאן משהו טוב ומכיוון שהם התגוררו ברחוב אלנבי אבל עד מהרה שינו את שמם והיו ל 'הפועל'.
היום90 שנים אחרי המכביה הראשונה היא עומדת להיפתח שוב בפעם ה – 21.
מה נשתנה? הפעם בירושלים באצטדיון שמכיל 34 אלף מקומות, אצטדיון שבשגרה משרת דווקא את הפועל ובחסות נשיא אמריקאי.
דרך צלחה !!!
התמונה מתוך ארכיון הספרייה הלאומית