מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
בלי זה אני לא חוזרת הביתה, זה כבר ברור ועוד כבר ידוע שרק בסוף הסיבוב
אני אגיע למאפיה הבוכרית שבשוק התקווה
גם אם אחלוף עליה קודם לכן.
אבל בעוד את הגוז'גז'ה שהוא מעין בורקס ממולא בשר ובצל
אדגום טעימה במקום
את הליפיושקה והנון טאקי אקנה הביתה.
ליפיושקה היא הפיתה הבוכרית, עבה יותר וגדולה יותר מפיתה לחם חגיגי לאירועים.
במרכזו ישנה החותמת אותה מטביעים במרכז הבצק אחריי ההתפחה ורגע לפני שהוא נכנס לתנור הלוהט
200 מעלות.
התנור עצמו מיוחד, שכן האופה נכנס לתוכו ומדביק את הפיתות על קירות התנור.
ניסיתי בעצמי, ותאמינו לי לוהט שם בפנים!
נון טאקי הוא פיתה דקה בצורת קערה. זהירות שביר! והוא מופיע בשני גדלים, מנה אישית ומנה מרכזית.
אני התאהבתי בצורת ההגשה הזו. מצטיידת ב- 2-3 נון טאקי ובתפילה גדולה שלא אעשה טעות והם יישברו לי בדרך.
על האחת אני עורמת קבבונים והר פטרוזילה, בשניה אני מכינה מנת סביצה אבל כאן אני מרגישה כמעט כמו ציירת
ובשלישית סלט חסה והפתעות.
בסוף הארוחה, אחרי שהמנות התחסלו אפילו שומרי הפחמימות המקפידים לא יכולים לעמוד בפני הפיתויי
ושוברים חתיכות נישנוש מהנון טאקי שכבר ספג את הרטבים של האוכל, מעדן.
ככה נראה עונג שבת!
