יעקב אגם ויצירותיו במרחב של תל אביב

תראו מה שצבע יכול לעשות

'משתנה ללא הפסקה', חשבתי לעצמי כשצעדתי אל מול חזית מלון דן  הצבעונית שבטיילת, חזית בניין  שהיא למעשה יצירת אומנות מעשה ידיו של האמן יעקב אגם.

אגם נולד ב 11.5.1928  בראשון לציון למשפחת גיבשטיין, משפחה יהודית- דתית- חסידית וכבר בצעירותו עסק באומנות ייחודית המאופיינת בשינויי צורה וצבע

ועונה לכינוי האומנות הקינטית, שאגם נחשב לאחד ממייסדיה בעולם.

כמעט בכל נושא בחיינו, הראיה, ההבנה והדעה הן עניין של זווית ראיה.

והיצירות של אגם מזמינות אותנו ללכת לצידן ולשנות את זווית הראיה שלנו, כך שבכל צעד כמעט נגלים לפנינו צבעים וצורות נוספים.

זוהי אומנות בתנועה אבל  ברובה תנועה של הצופה בה.

תל אביב התכבדה בכמה מיצירותיו של אגם:

המבואה הראשית של מוזיאון תל אביב, חזית בנין מלון דן,

כיכר צינה דיזינגוף ומזרקת אש ומים, מגדלי נאמן

ופסל מנורה שורשים

במרכזה של גינה נחבאת בתל אביב, אל מול בנין מספר 91 ברחוב יהושע בן נון, המכונה גינת ברנדר,

ניצב פסלו של אגם מנורה- שורשים. נדמה כי התבוננות בה לא מותירה ספק לגבי שמה.

ואם כי היצירה הזו אינה צבעונית ניתן להרגיש את התנועה שבה :למעלה, למטה ומסביב.

הפסל של יעקב אגם מחבר בין שני דימויים יסודיים בזהות היהודית: המנורה והשורשים.
מלמעלה עולה צורת מנורה – סמל לאור, למסורת ולהמשכיות.
מלמטה נשלחים שורשים אל האדמה – רמז להיאחזות במקום ולצמיחה.
במרכז נוצרת צורה מעגלית, כמעט אינסופית, שמזכירה תנועה מתמדת של חיים.
כמו ביצירות רבות של אגם, גם כאן המשמעות משתנה כשזזים סביב הפסל:

כל צעד מגלה זווית חדשה, כאילו השורשים והאור ממשיכים לצמוח ולהשתנות.