להרגיש על גג העולם בשוק לוינסקי
שבת בצהריים, חניה מצאתי בקלות, לחצתי 6 על כפתור המעלית ואחרי רגע כבר הרגשתי על גג העולם תרתיי משמע, כי ככה זה בתל אביב שתיה ואוכל על גג של בנין הם שילוב מנצח שמתאר מצב פיסי ונפשי בו זמנית.
מונדו, Mondo 2000 לוינסקי 39. את הגג הכרתי קודם לכן אבל הפעם היה מדובר בחתונה שנחגגה בארוע בדיוק כמו שאני אוהבת:
צנוע ומחבק, מדויק ולא מפונפן, טעים ומגוון עם מוסיקה מושלמת! מסביב לאן שלא הבטתי תפאורה תל אביבית מגוונת: ים וגורדי שחקים, בניינים מרופטים וחדשים, גגות רעפים אדומים וגגות שטוחים מכוסים אנטנות ודוודים.
זמן החופה הגיע. אמנם מעל ראשם של הזוג נפרשה חופה לבנה צנועה אבל החופה של שמי התכלת התל אביביים היתה קסומה לא פחות. וכשהילד (כך הכרתי אותו כשהיה בן שלוש) ועוד רגע בן 30 הניף רגל לשבירת הכוס לקול שמחת הקהל, נדדה מחשבתי אל לוינסקי לא הרחוב או השוק כי אם האיש.
׳מסע לארץ ישראל בשנת תת לאלף השלישי׳ (שנת 2040) הוא ספר שכתב אלחנן לייב לוינסקי בשנת 1892, סיפור אוטופי על זוג היוצא למחרת חתונתם לירח הזהב שלו, היעד ארץ ישראל. ואכן זה היה ירח דבש על כל המשתמע מכך. למרות שהכלה חשקה תחילה לבלות את ירח הזהב בפריס הם מצאו כאן ארץ נפלאה, חשמל מפיץ אורו בכל מקום, מסילת חשמל עוברת בעיר מקצה לקצה, הבנינים יפים להפליא ( חלקם אף משיש), לעיר חוף גדול ומהולל והמסחר בה משגשג. אמנם התאור אינו רחוק מהמציאות של היום (עוד רגע אפילו מסילת חשמל תהיה לנו) אבל בראיה של הימים ההם האיש היה בוודאי בעל דמיון מפותח אם לא לומר פרוע.
היום את לוינסקי מכירים בזכות הרחוב הקרוי על שמו: בצד אחד התחנה המרכזית בה עוצרים אוטובוסים יגעים בתחנתם הסופית ובצד השני חלק הרחוב המכונה ׳שוק׳ ובו חנויות המוכרות מכל טוב הארץ: מאפים, פיצוחים, מגוון דגים וגבינות. המרכז המסחרי שעמד מוזנח שנים רבות הופך מזה כמה שנים ססגוני ומתוhיר יותר ביום ובלילה. בירה, עראק ומגוון יינות מוגשים אל השולחנות הגודשים את הרחוב בשעות הערב. לא מעט מהיינות הללו מתהדרים בחותמת ׳תוצרת חוץ׳, אבל לוינסקי עסק דווקא בשיווק יינות מתוצרת כרמל מזרחי, לחו״ל.
שוק לוינסקי הוא מקום נפלא לטייל, לטעום או לצאת לבילויי ערב לנישנוש ואווירה אבל אם תעלו לשבת ב מונדו (פתוח רק בערבי חמישי- שבת) תרגישו על גג העולם
