ב 1985 נפתח קניון אילון ברמת גן, וייצג את תרבות השפע במיטבה.
ב 1999 לצידו הדרומי יותר של האילון נחנכו מגדלי עזריאלי הראשונים העגול והמשולש
ובעודם מחכים למרובע שיצטרף אליהם הפכו לסמל הכניסה לתל אביב וגם חלק מהלוגו של הקבוצה( משולש רבוע ועיגול חפשו בלוגו) .
השם עזריאלי נישא בפי כל בעוד ׳השלום׳ התבייש בפינה…לשנתיים הקרובות העגול זכה בתואר הגבוה ביותר אבל המרוץ רק התחיל…
ב 2017 הסתיימה בנייתו של מגדל חדש מבית עזריאלי, מגדל שרונה.
לאורך שנות בנייתו מצאתי את המטיילים איתי ואותי משתהים לנוכח המבנה שנראה ׳עקום׳ אך בסופו התברר כבניין יפיפה שנבנה בטכנולוגיה מעולה
שבגינה זכה האדריכל משה צור בפרס בין לאומי. שלא לדבר שמעתה זכה המגדל בכתר: הגבוה ביותר.
במקרה של מגדל שרונה ניתן לומר ש ׳תוכו כברו׳ והוא מאוכלס בחנויות ומשרדים שאומרים ׳יוקרה׳.
בניגוד לאזור המעליות הרוחשות פעילות נראה שאין איש מישיר מבט אל מיצב הזכוכית המרהיב של האמן צ׳יהולי.
לתדהמתי לא מצאתי שלט או הסבר כאן ונשארתי תוהה האם הכדורים שבו הם חלופה לכדורים שאיתרו את קניוני עזריאלי ברמלה, קריית אתא ועכו.?!
אחר כך החלטתי לעלות עם ההמונים למגדל . הם איש איש למשרדו אני לקומה ה 61.
מסע של 61 קומות הרגיש בתחילה כמו טיסה לחלל כשהמעלית זינקה בקו ישר לשמיים בהמשך כמו שייט באוקינוס אם למדוד לפי המראות שנגלו לעיניי ממסכי הפלזמה
ולסיום דווקא תחושה של נפילה לבור עמוק עם הדהוד חזק באוזניים. בכל מקרה אחרי כמה שניות? דקות? מצאתי את עצמי בפרוזדור רחב ידיים.
בקצהו דלת זכוכית שקופה ועליה הכיתוב point
חלל ובו עם תצפית שאין שניה לה על העיר.
לרגע הרגשתי כאילו אני עומדת ליד הדגם שלתל אביב בקומה השנייה של מגדל שלום.
התבוננתי ביושבים כאן יחידים, זוגות וקבוצות ללא ספק שההגדרה "דנים בעניינים ברומו של עולם' מדוייקת להם להפליא.
ורק אני נצמדתי אל החלונות מפרקת ומרכיבה את נוף תל אביב לסך חלקיה.
בסופו של דבר התיישבתי גם אני על אחת הכורסאות שבאולם ביד אחת כוס קפה מדוכן הבייקרי שניצב כאן באמצע האולם ובשנייה את כל העיר.
