להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המלצות

שדרת רוטשילד ואמנות רחוב

חלון לשדרה פסל בשדרת רוטשילד של בוקי שוורץ הוא פסל של שני חלקים.

החלטתי לקחת חלק באמנות הרחוב!
בעודי צועדת בשדרת רוטשילד להנאתי, ועדיין לא באמת זקוקה למנוחה, עצרתי אל מול כסא ירוק מוגבה הניצב במרכזה. דילגתי 3 מדרגות קטנות ווהתישבתי עליו.
האם לכך התכוון האמן בוקי (משה) שוורץ ? (1932-2009)
שוורץ ביצירתו אהב לשחק עם הצופה, לפתוח עבורו חלון הזדמנויות אם רק ייקח. הכסא – פסל נקרא ׳חלון לשדרה׳ ולמה חלון אם הוא כיסא?! כיוון שזהו פסל רחוב בן 2 חלקים: האחד הכסא הירוק המוגבה במרכז השדרה ממנו היושב עליו ׳צריך׳ להביט אל חלקו השני שניצב על המדרכה הצפונית : חלון פלדה צהוב וגדול, לכאורה חלונו הקדמי של מרכז העסקים המתנשא מאחוריו. האם הבחנתם בו או בקשר שבין שניהם כשחלפתם שם?
אבל אני ביושבי על הכסא הסטתי את מבטי דוקא להמשכה של השדרה, מתבוננת בעוברים ושווים, נותנת לעצמי לשקוע במחשבות, נהנת מהמעמד העליון: ישיבה על כסא מורם.
הפסל הוא אמנות רחוב שמבקש להיות חלק מזרימת החיים פה. כי ברגע שמישהו מתישב על הכסא הוא משנה את מערכת היחסים וגם זוכה במבטים והערות מהעוברים ושבים. אבל מי באמת מעז לעלות ולהתיישב? הריי שנים הזהירו אותנו בנוקשות במוזיאון : לא לגעת!
אני מעזה, אולי כי אני מרגישה פה במרחב בטוח, אולי כי אני יודעת שזו שדרה שהכל אפשרי בה, שדרה שהפכה כזו בזכות אנשים שחלמו והעזו!!

 

 

שתפו עם חברים!

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
דילוג לתוכן