להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

עבודה עם רעיון

עבודה עם רעיון

סיור גיבוש למקומות עבודה

אחריי סדרת ראיונות התחילה לעבוד במשרה הנכספת. המשרד היה ממוקם הכי טוב שאפשר. האנשים היו
צעירים, כאלו שמכירים את ההוויה של העיר והיא היתה עוד כל כך חדשה בה. המשרד עצמו היה מעוצב בדיוק כמו שאהבה. וכשהגיעה לעבודה בפעם הראשונה חיכתה לה קבלת פנים חמה. הכל נראה מושלם.
בשיגרת הדרך לעבודה וממנה הבחינה בתופעה שלא הכירה מהמקום ממנו באה: קבוצת אנשים מתגודדת סביב מדריך או מדריכה באמצע השדרה, לצד בניין או פסל. איכשהו נראה שבכל פינה היה סיפור. באחד הימים בדיוק שסיימה את שיחת הטלפון חולפת על פני הקיוסק-קפה אותו היא פוקדת מידי פעם בהפסקת צהריים מצאה עצמה ליד קבוצה שכזו והחליטה להתמהמה, מקשיבה מהצד. משהו בדברי המדריכה ריגש אותה. השדרה קיבלה משמעות אחרת. מופתעת מעצמה ניגשה וביקשה כרטיס ביקור.
למחרת אזרה אומץ ודפקה על דלת המנהל… יש לי רעיון עבודה אמרה לו כשנכנסה לחדר… לא הבנתי אמר. הרי עברת את כל הראיונות ואת כבר עובדת מן המניין. לא, היא אמרה יש לי רעיון- עבודה…
הוא הטיל עליה את המשימה ואחריי שבועיים בהפסקת הצהריים יצאו היא וכל המחלקה להפסקה ארוכה מהרגיל להיפגש עם המדריכה ולשמוע את הסיפור של השדרה בה הם עובדים. שנתיים, אני עובר פה כל יום אמר אחד מהם, איך לא שמתי לב לכל זה? הסיפורים קלחו. בגלידרייה קיבלו משימה לבחור אחד לשני את הטעמים ואחר כך יצאו למשימת צילומים. הם חזרו לעוד שעתיים של עבודה לסיום היום. תתפלאו, עם המון מרץ, חשק ורעיונות חדשים שלא לדבר על מלאי תמונות לאינסטגרם. מה שהתחיל כראיון עבודה הסתיים בעבודה עם רעיון.
Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter

שתפו עם חברים!

Skip to content