סיורים בתל אביב – להתאהב בתל אביב יפו

להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

בין בית אבא לאב"א אחימאיר

סיור ברמת גן

סיור ברמת גן

את עשרת הצעדים הללו הייתי עושה יום יום מהבית לבית הספר היסודי או לצופים, אבל אחרי עשרה צעדים המשכתי, מעולם לא התעכבתי בפתחו של הבית שרק צריף או יותר מאוחר משטח דשא ציבורי לא גדול הפריד בין הבית שלי לשלהם.
שיכון ותיקים רמת גן. המקום בו גדלתי. שיכון שצמח ביוזמתו של אברהם קריניצי ובעידודו, רכשו בו חלקות לבניית בתים עיתונאים, אמנים, סופרים, פוליטקאים אנשי האצ״ל והלח״י. גם ההורים שלי הגיעו לכאן לא ברור לי איך בדיוק שכן הם היו ועודם אנשי אחדות העבודה ולא סתם אנשי …אבא היה איש מפלגה וחבר כנסת שנים רבות ואני ינקתי מתורתו של בית אבא. בת 11 עברנו להתגורר בבית אחר בשכונה ברחוב על שמו של אבא אחר, אבא אחימאיר. ידעתי מי האיש שעל שמו הרחוב, הכרתי את סיפורו ואת סיפורם של האחרים אנשי הימין: רימלט, באדר, אורי צבי גרינברג ואחרים. היינו מתרועעים עם הילדים של חלקם בצופים או בבית הספר אבל דיברנו רק על מה שילדים מדברים.
אבא אחימאיר, שם הרחוב שהגיתי כל כך הרבה פעמים כמקום מגוריי היה בבגרותי לדמות אותה ׳פגשתי׳ מידי פעם בסיוריי בתל אביב אבל מוזר, אף פעם לא העמקתי להכיר את סיפורו של האיש קצת יותר.
נפלאות דרכי הפייסבוק שדווקא כאן נפגשנו הילדים של : יוסי אחימאיר ואנוכי ויוסי הזמין אותי לצעוד שוב את עשרת הצעדים אך הפעם להיכנס לביתם, הבית שמנציח את סיפורו של אביו.

בין הבתים שלנו על רחבת הדשא של היום עמד הצריף בו כתבתי לראשונה ׳שלום כתה א׳. אז בת 6 היום בת 60.
הזמנתי כמה חברים להצטרף אליי וצעדנו.
סלון קטן עמוס בספרים ותמונות נגלה לפנינו לעת עתה.
יוסי, רהוט ונעים מספר את קורות אביו ומשפחתו: סוציאליסט הוא אומר ואני מופתעת , גימנסיה הרצליה אומר ואני נרגשת, נהלל ואני מסוקרנת, דגניה ב׳ אני כמעט ולא מאמינה, ארלוזורוב הוא אומר ואני נדרכת…
יוסי מגולל בפנינו את סיפור חייו של אביו והמשפחה בשטף מרתק עד למותו המפתיע, בדירתה של ביתו בתל אביב.
כעבור שעה וחצי בחדר העבודה של אביו שנשמר ממש כפי שהיה בין העיתונים אני מתעכבת ליד תעודה ממוסגרת: ׳מדינת ישראל׳, ׳קרן תל חי׳. מדינת ישראל? אני תוהה , 10 שנים קודם? ומגלה לצידה קופה שמעולם לא ראיתי כזו: קופת תל חי.
המזוודה כאן מתחת, מספר יוסי רגע לפני שאנחנו נפרדים, היא המזוודה שאיתה עלתה אמי לארץ ואני מתרגשת, כמה נשמה יש בחפצים הללו , חושבת על האנשים שארזו חיים שלמים במזוודה ובאו לכאן להגשים חלום , האם גם בתוך המזוודה יש ימין ושמאל אני תוהה?!

אשרי האב שכך מנציחו בנו.

שתפו עם חברים!

he_ILHebrew
דילוג לתוכן