להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המלצות

מה טועמים בשוק התקווה

קעקע הבייגלה העירקי המסורתי לשמחות ואבל

קעקע – הלחם שהשאיר לי קעקוע בלב ובחך

את ההתרגשות והציפיה לרגע שאמא ואבא יחזרו כבר מאירוע ברית המילה אני לא אשכח אף פעם.

של מי הברית מילה כלל לא היה משנה.

לרב האירוע התרחש באולמי ׳רמה׳ , האולם הרמת גני המיתולוגי, ואירועים כאלה היו למכביר.

אני ילדה קטנה ישבתי דרוכה לקראת חזרתם בתוספת ה ׳שי׳: האוכל שסימל יותר מכל את השמחות במסורת העירקית: קעקע עם רחת לוקום.

הקעקע הוא כעך ( בייגלה) רך בפנים וקצת קשה בפנים עם ניחוח וטעם שאין להסביר.

התבלין שעושה את ההבדל בבצק הוא שילוב מנצח של הל, שומר, כורכום וקימל. אם הגרון שלי יכול לבטא את המילה תענוג זה בדיוק זה.

אל הקעקע התלווה בטעמו המתקתק משולב בניחוח מי ורדים

ה ׳רָאחַת אלְ-חֻלְקוּם׳ שפירושו: מחליק בגרון ועונה לגמרי על זיכרון הילדות הזה.

הכעך העגול מסמל את מעגל החיים ועל כן להבדיל היה גם מאכל בימיי אבל

אלא שהפעם הוגש בתוספת מלפפון ירוק להשלמת הברכות: המוציא לחם ובורא פרי האדמה,
ואם במעגלים עסקינן הרי שהוא היה הלחם של שבירת הצום בצאת יום הכיפורים.

כשאני מגיעה לשכונת התקווה אין סיכויי שאוותר על התענוג הזה,

אולי יותר נכון לומר כשיש לי געגוע לטעם אני נותנת קפיצה לשכונת התקווה

שתפו עם חברים!

דילוג לתוכן