להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

מהפה אל החוץ… או איך טסים בעברית?

מילים בעברית שצריך לטוס איתם

מתגעגעים לטוס לחו״ל וזקוקים לאשרת כניסה או דרכון? רוצים לפנות לשגריר או לציר מדינת היעד?

רגע לפני, בואו נכיר את האיש שאחראי על חידושן של המילים הללו: שר החוץ הראשון של מדינת ישראל- משה שרתוק-שרת.

יום השפה העברית שמצוין ב כ”א טבת נכרך ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, המכונה מחייה השפה העברית. בן יהודה אמנם חידש לא מעט מילים אך תרומתו הגדולה בהצבת העברית במרכז השיח תוך שימת דגש על הצורך בחידוש השפה. בעוד בן יהודה חי ופעל בירושלים האזוקה בכבלי המסורת פרצה העברית אל המושבות וביתר שאת אל חולות העיר העברית הראשונה, תל אביב, שמרכזה היה המוסד הפדגוגי – תרבותי : גימנסיה הרצליה. אחד מתלמידיה הבולטים של הגימנסיה בראשיתה היה הנער התל אביבי, משה שרתוק.

סיפור חייו של שרת נפגש בנקודות ומקומות רבים בעשיה הציונית בכלל ובתל אביב בפרט, העיר בה גדל, חי ואף נקבר.

משקמה מדינת ישראל שימש שרת שר החוץ אך כיוון שהיה קנאי לעברית ביקש לצייד את משרדו במילים עבריות. כך נולדו המילים: ציר, אשרה ושגריר. המילה דרכון׳מן דרך׳, חודשה לבקשתו על ידי ידידו אפרים ברוידא והחליפה את השימוש במילים: ׳מסעות׳, ׳כתב תיור׳ או ׳מכתב צא ובו׳.

את ה ״מטוס״ אגב, חידש ביאליק שהתנגד נחרצות לחידושי בן יהודה: אווירון.

אז אם לא גיליתם בינתיים שהכי חוץ לארץ זה בארץ, מאחלת לכם טיסה נעימה, עם דרכון ואשרה.

מוזמנים לשתף חברים אוהבי טיסות או אוהבי השפה העברית.

 

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter

שתפו עם חברים!

Skip to content