להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

ימים נעלמים- סיור מודרך בתל אביב

בית קברות טרומפלדור

היום הקובע

כיצד נקבע כ”ז בניסן כיום השואה והגבורה?!

תינוק נולד – והתאריך נקבע על לוח השנה האישי שלו, תאריך שהולך אתו לכל חייו. אבל איך נולד יום לאומי ואיך נקבע התאריך שלו? מה החוט המקשר בין חג הפסח , הראשון במאי, מאורעות תרפ”א, תרצ”ו ויום השואה והגבורה?

מדוע יום השואה הבינלאומי מצוין ביום שחרור אושוויץ 27.1 ושלנו במרד גטו ורשה או שלא בדיוק?!בכ”ז ניסן

זהו מסע מרתק בזמן מסע במרחב היפואי- תל אביבי, מסע בין לאומיים מתהווים במרחב, מסע בבניית האתוס הציוני שמקצתו אביא כאן:

בראשון במאי 1921, חול המועד פסח כ”ג ניסן תרפ”א, החלו ערביי יפו לפרוע ביהודים. לאחר יומיים של שפיכות דמים נותרו יהודי יפו המומים: 47 נרצחים ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר ו140 פצועים. זה לא היה פוגרום במובן המקובל, היהודים השיבו מלחמה שארה  ובקרב הערבים היו 48 הרוגים.

המאורעות לא נשארו בתחומה של יפו. משהגיעה השמועה לפתח תקווה נערכו אנשיה מבעוד מועד אך ההתקפה הערבית היתה קשה עד אשר בלמו אותם הכוחות הבריטים.

כ”ז ניסן היה מאז בפתח תקווה ליום הזיכרון לגיבורים.  בשעה 10.00 בדיוק נשמעה צפירת התייחדות בת שלוש דקות. שנתיים אחר כך 1923 העמידו אנדרטה לכבודם. האתוס היה התגוננות וגבורה.

מאורעות 1936 תרצ״ו פרצו ביפו בצורה רחבת היקף ב כ”ז ניסן  19 באפריל.

עם קום המדינה נשאלה השאלה באיזה תאריך יצוין יום השואה? על מנת לקבוע את התאריך הנכון היה צריך לקבוע את המסר העומד מאחוריו: האם זהו יום התייחדות עם הקורבנות או יום בו מדגישים את גבורתם של היהודים ששרדו את התופת. מרד גטו ורשה היה לסמל אך כיוון שהתאריך המדויק לתחילתו הוא ערב פסח נדחה התאריך ונקבע על כ”ז ניסן שכבר נחרטו על לוח השנה כימי זיכרון וגבורה.

 

הסיפור הוא חלק מקטן מהסיור : ימים נעלמים, על ימים בלוח השנה הציוני. ניתן להזמין לקבוצות או להירשם לסיור שיתקיים בתאריך 21.5 בשעה 9.00

 

 

 

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter

שתפו עם חברים!

Skip to content