להתאהב בתֵּל אָבִיב-יָפוֹ

המגזין

חלון ליפו הגשר בשכונת ג'בליה

גשר חלון ליפו

יפו היא הבית שלי. יש אנשים שרואים ביפו את הקצוות: ישן וחדש, כפרי ועירוני, מלוכלך ומטופח, עשירים ועניים, יהודים וערבים.
אבל אני אוהבת דווקא את הקשרים אני אוהבת גשרים.
את הגשר ׳חלון ליפו׳ בקצה שכונת ג׳בליה אני אוהבת במיוחד.
אתה עולה אליו ללא מאמץ ללא מדרגות , פשוט נכנס לתוכו. חלקו הצפוני בנוי בסגנון מזרחי של קשתות ועמודים וחלקו הדרומי מודרני, קווים ישרים.
זוהי יפו המחברת בין מזרח למערב בין מסורתי למודרני.
הגשר שתוכנן על ידי אדריכל צבי הראל מקשר בין שני חלקי שכונת ג׳בליה שכביש רחב חותך אותה ומחבר בין בתי השכונה למסגד.
בגשר מרפסות וחלונות; חלון ליפו וחלון לים התיכון.
הגשר מזמין אותנו ללכת, לנוע, אבל גם לצפות, לשבת, לנוח ולדבר.
אני עוצרת ליד אחד החלונות ושמה לב שהאנשים אכן מאיטים את הקצב ומפנים את מבטם לאמירת שלום וברכה.
קול המואזין כבר נשמע ברקע ובאחת קצב הבאים בתוכו נעשה מהיר.
רחבת הדשא מתמלאת, תפילה באוויר הפתוח, לדאבוני אני עדיין לא מבינה את דברי האימאם אבל המילה סאלם מהדהדת חזק מכל המילים האחרות הלא מובנות.
גם מילים מחברות.

שתפו עם חברים!

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
דילוג לתוכן