שילחו מייל
michal@tell-aviv.co.il
התקשרו ישירות
Menu
Menu
עקבתי אחרי התפתחותו בדריכות. למען האמת לא הצלחתי לרכוש לו חיבה. עמודי הפלדה המעוגלים צבועים בלבן נראו לי זרים בקו הרקיע שאני חולפת מתחתיו מזה
“ואומה תעמוד… לקבל את הנס האחד אין שני”* נתן אלתרמן שדרת רוטשילד, “סתם יום של חול”. אנשים ממהרים, מטיילים ברגל או מדוושים על שביל האופניים,
מודה, כשאומרים לי “פשפשים” אני זורחת. זו הרי אחת מהפינות בעיר שאני הכי אוהבת. אני כמובן מתכוונת למצב בו אני יורדת לשוק הפשפשים ולא
אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות… מסתבר שזה לא תמיד מדויק…בשנת 1916 בעיצומה של המלחמה העולמית הגדולה הוצע לראשונה למכירה ארגז גדול וכבד לקירור מוצרי
עיר עם הפסקה .מי שמכיר אותי יודע שבימיי שיגרה נסיעה בנתיבי אילון היא רק כשחייבים, ממהרים ואין פקקים. בכל הזדמנות אסע דרך העיר וכך חלף
כל הזכויות שמורות ⓒ למיכל ששון ביבי להתאהב בתל אביב-יפו